Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 1 · p. Seite 24

24 Der Midrasch ßereschit rabba. 95) ..טבת כתיב משהיו מטיבים(1 2 3 4 5 * * * 9אתה לבעל“.. אילו הבתולות אילו נשואות, A1-. (טב, iv 2) משהיו מטיבין אותה לבעלה .. אלו הבתולות .. אלו הנשואות; Agg... אשד, לבעלה .. אלו הבתולות אלו נשי אנשי׳. 96) אנדרומוסייה(3באד, לעולם והורגת את ף היפים ואת הרעים, Ar. (1 148) אנדרומסיאה בא .. והורג את היפים ואת הרעים; Agg. אנדרולומוסייאה באה .. והורגת טובי׳ ורעי׳. 97) עוים (י■ שהצרו את העולם .. בעפרות ף כנחש . . צווחין לחדה (»עויה, ebenso A1-. עדם, vi 179)שהצרו.. כנחש .. צוחין לחרא עוויא; Agg. (7) ך׳ שצדו.. כנחשים . . להויא (זאיויא. Parascha XXVII. מה היה עושה היה מביא אפופליסמון ושף באבן ובא בלילה (98 היה מביא אפופיליסימון ושף ..(241 1 ,מפרסמון) .-A1 ,(« וחותרה 1) EVnriK, doch scheint ,אתך für איתה (vgl. Levy I 184) zu stehen, das ia Agg. mit ,אשד wiedergegeben ist. In A auch c. 17 לאתה אוחרי. 2) Auch PEY את היפים וכר׳. 3) E אנדרומפיא, V אדרומיסיא, E אנדרומוטיא. Eür נמומסיות an derselben Stelle hat E die Erkl. שטרי מהר ומתן nicht סטרי. 4) Auch PYEE כנחש• 5) Auch E שהצרו, Y שהיצדו, PE שהצרו. G) Auch YE ערה, P עף־א, J עירא. 7) ed. pr. J. s) Eür das vielberufene מנטרומין מלטטי מלחמה in den Agg. das. (vgl. Levy III 154 und Fleischer das. S. 312,) sei hier zusammengestellt: A אמר ר׳ יוסי־ בר חכיכא מכדיטמון מיגידטי (מיגיסטי?) מלחמה, Y בר מבדטמין מגיסטי וכר, P מנדרטמין מגיסטי ובר, (nach Hamechaker II 109 מנדסמץ), E מנדיטמין מג ומטי ובר, Midr. ed. pr. und J ,מנדמטין מגיסטי ובו, E nur מלחמה (J.מכיסטי (מגיסטי, u. erkl. ׳מלומדי מלחמה (nach א״א, wohl B2, noch בלעו משטירי). Man sieht, dass מגיסטי מלחמה keine Glosse ist, sondern die eigentliche Erklärung für זמוומים, von זמם sinnen, Entschlüsse fassen. מנדיטמון gehört zu dem vorhergehenden Namen und ist vielleicht הכפר מנחי, vgh B. r. cap. 52, cap. 74, Yaj. r. cap. 1. 9) In A folgt darauf כדדרש ר׳ חנינא בציפורי איתעבד בד, תלת מאח חותרן מה הוון ציפוראי עבדין בתוכח; j. Maas, scheni Y 5.5d בך דרשה ♦ ♦ איתעביד תלת מאה התירן בתים ohne den Schluss von A; in P für die ganze Stelle nur (1. מה היה עושה מביא אפופלסמון מה חוו ציפוראי עבדין כתיהון (בתיהון, ebenso Y מה היה עושה היה מביא אפובלוטמון מה הוון ציפיראי; J Hiob § 909 עושים (erklärender Zusatz, vgl. auch j. T.) מה היו אנשי דור המבול מביא אפרסמון ושף באבן ובא בלילה והותרה כך דרש . . אתעביד בהו תלת מאה חחרין יתחון הוד, אפופלסמון דצפוראי מח הוו עבדין חתר בחשך בתים• Ganz abweichend von Yen. hat Midrasch ed. pr. מד, חיו עושים היו מביאין אפרסמון ובאים (nach b. Sa.nh. 109 a) ומפחידים אצל בעל הממון ומניחץ אותו בבית גנזיהם ההוא ליליא תלת (vgl. Sanh.) בלילה ומריחים וחותרים כדרשה . . בציפורין אחתרן מאה מחת דאתא בציפורי, Venedig, Fürth כך דדרשר. רבי חכיכא כציפורין אתעביד ההוא ליליא תלת מאה יתהון הוה להון אפופילסמון מה הוד, ציפוראי עבדין בתמיד,(!) , Frankfurt תלת מאה הותרין : תוח להון vgl. ברב und dagegen schon ידי משה; Warschau, Wilna, Stettin wieder הוד, להון.