Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 1 · p. Seite 19

Der Midrasc.li Bereschit rabba. 19 Parascha XVII. 54) שבק הדה (!אפתה מינך, Ar. (1 204) שבק הדא אפיתא מינך; Agg. (3) שבקה להדא (2אנתיתא בישה. 55) צפה בההיא קדרה על תפייה, ebenso Ar.(תפי, vm 257) ער תפייה; Agg. nur 3צפה בד,היא קדרה). 56) 2 ,דאנן פסין (*פרנה Recensionאנן יהבין פותה (״, Ar. (פם, vi 374) אנן פפין לה פירקא . . ס״א אנן יהבינן לה פורנא ס״א משופי פורנא; Agg. אנן יהבינן לה פורנא. 57) לסנטרה דקרתה, ebenso Ar. (סנטר, vi 85) לפנטרא דקרתא; Agg.8לסנטרון ובו׳). 58) לבתר יומין אתון ייסורין עלר והוות חגלה נגידה(י לה בכל 2 ,קרתה Rec.....«) בסופה איתייסר והוות צירה בידיה, Ar.(הגל, 111 344) לבתר יומין אתו יפורין עלוי והות חגלת נגידה לה בכל קרתא, ס״א בסיפא אתייסר והוד, ציירה־ בידיה ומחורא ליה על שקקיא דקו־תא; Agg. .. לבתר .. עליה (״!ואיתעור והות (״ציידה בידיה דקרתא. 59) בגו שקייה, Ar.(שק, vm 146)בגו שקקי; Agg.־!בגר שוקא!■). ג) So auch in A das zweite Mal in dieser Erzählung und die Eorm wohl richtiger als אכדתא, vgl. Levy I 124. 2) ed. pr. אי־כתתא; jPrkf., Wilna אנתתא. 3) Jedoch Yaj. r. cap. 34 ed. pr. und Yen. ,על שפייר, sp. Agg. על ת פייה , vgl. מ״ב. 4) פרכה (<pepvv|) auch in der ed. pr. im ganzen Stück; dieselbe hat gleichfalls in dem darauffolgenden Satze פסון ליד פרנה, dagegen Yen. .פסיק לי׳ פורנא, Wilna ,פסק לד. 5) Ygl. oh., 37. Jahrg., S. 211; die Angabe daselbst ist zu ergänzen, dass der ersten Recension (mehr nach A) auch Yaj. r. cap. 34 entspricht, der zweiten auch ER und der Anfang in Y, wo die Erzählung bald ab״ bricht und mit כולי׳ כדכת׳ באשרי משכיל אל דל תיקרא auf Yaj. r. (die Parascha nach dem ersten Proömialtexte bezeichnet) verwiesen wird. 6) Frkf., Wilna לסנפזרין. 7) In A bisweilen das Suffix für 3 pers. m. sg. ohne י (vgl. auch Schlesinger a. a. 0. SA. S. G6, Anm. 3) und auch mit Zere vocalisirt, 80 in dieser Erzählung בשכונתה, 'c. 7 רציף לה, c. 22 ומהלך כר; in Ar. hier gleichfalls לה; Agg. Yaj. r. ליה. 8) In A einiges ausgefallen und nach PEJ zu ergänzen. 9) Spätere Agg. ציירת, vgl. auch מ״כ; diese Stelle in Agg. nach Rec. 2, vgl. Anm. 11. 10) Ygl. Yaj. r. ואתעביד ההוא נברא סגי נהר: J1 * * 4 5 * 7 8 9 10 hier nicht ונתעוור, sondern תייסר für איתייסר in Rec. 2. n) Das in den Agg. folgende אמר ליה למה את מת לה א״ל כל יום ר,יא מוכרה פריסתיה דהדין שקקיה מינך כיון דשמע ר, יוסי כן wie vorher ארגיש כה יום קדמוי ויום תניין sind Zusätze nach der 2 Reeension; die Stellen fehlen in A Rec. 1 und Yaj. r.; in Yaj. r. auch wie in A שרי חבט, wofür Rec. 2 und Agg. ושרי מת. 2: