Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 1 · p. Seite 13

Der Midrasch Bereschit rabba. 13 עד כדון(1) .Agg;עד כדו לית לוז אלא י״ג מההוצין(44 iy ,טט־1) .לית לה אלא ארבע עשרה מטכועין עד כדון לית לה אלא ארבע עשרה מטמועין. Die La. תלת עשר ist ja auch ganz z־utreffend. War der 1 Nisan am Donnerstage und der Molad Mittwoch Nachmittags, so dass der Mond Mittwoch Ahend noch nicht sichtbar sein, könnte, (vgl. die Commentare), so musste man אם ללבנה אתה מונה T0n der Nacht von Donnerstag zu Freitag zu zählen beginnen, und bis zum Donnerstag, an welchem der Auszug stattfand, wären nur 13 מטמועין, Sonnenuntergänge, volle Tage, verflossen; vierzehn מטמועין würden es erst Donnerstag Abends, nach dem Auszuge, gewesen sein. Weil man aber von dem Sonnenuntergang nach dem Molad rechnet (משקיעת הדומה את מלנה ללבנה j. T.), man also damals von Mittwoch Ahend zählte, so ־waren schon 14 מטמועין beim Untergang der Sonne am Lestabende verflossen (כד יטמע בליל' מועדא ארבע עשר מטמיטץ אית בה); und der Donnerstag, der Tag des Auszuges wird Num. 33,3 als der 15. Nisan bezeichnet. Zwischen B. r. und j. T. besteht also keine Differenz; מטמועץ bedeutet nach beiden die Sonnenuntergänge nach den vollendeten, abgelaufenen Tagen. —־ Die lange Erklärung in Rasehi ed. pr., nach der La. der Agg., fuhrt zu dem Schlüsse לפיכך אם אתה מוכה ללבנה מה שנראת בליל ששי לא תמצא מראש חדש דסין עד ירם חמשי שכר. יצאו ישראל 4ממצרים אלא ארבעה עשר שקיעות וכתיב בחמשה עשר יום רבו; es würde also unter מטמועין die laufenden, mit der שקיעה beginnenden Tage gemeint sein, wie auch מ״ב einfach erklärt כלומר י״ד ימים: aber in Rasehi wie in מ״כ ist die Stelle im j. T. nicht beachtet. Merkwürdigerweise knüpft der Commentar in der HS. an die La. von A und Ar. an und lautet in viel kürzerer!Fassung: עד כדו עית בה אלא תלת עשר משקועין דקים לן ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים ביום ה׳ ומולדו היה ביום ד׳ אתר חצות, וגמירי כל חדש שנולד מר שעות ולמעלה . 4 וכתוב במדרש תנחומא אותו חורש שאמר הקב״ה למשה החדש הוד, מו׳ שעות ולמעלה ולא היה כה כעץ לראותו והראה לו הקב״ה באצכע ואמר לו החדש הזה, וקיש לן כמי נולדה אחר חצות שאין נראית סמוך לשקיעת החמה ווו פירן שהיה ביום ד׳ לאחר חצות לא נראית בעליל עד ליל לפיכך 4 4 . אלא י״ד שקועות וכתיב כחמשה עשר ירם רכל׳ (R1 חמישי (ששי. Für משקועץ steht am Ende des Stückes משוקעץ mit der Erklärung לשון שקיעת החמה und als Variante מטמועץ mit der Verweisung auf j. Targ. I zu Gen. 15,17, vgl. Ri zu Anfang der Parascha; über 2 eingeschobene Sätze in R1 vgl. auch Epstein, Magazin 1887, S. 6; auch das Stück והוא שייסד 4הפייט ובר gehört nicht R an). Friedmann führt zur Erklärung der Stelle in der Pesikta rabb. mit den La. ארבעה עשר משוקעות die ganze Auseinandersetzung des R.-Commentars an, muss aber מטמיעין in j. T. als י נדם שלמים auffassen, vgl. Pes. r. a. a. 0. Anm. 4. Sehr gezwungen ist die Erklärung Einliorn’s z. St. für den Satz עד כדון וכר nach der La. der Agg.; Vgl. auch Levy Nh. WB. III 91 und TW. II 29; Kohut a. a. 0. Anm. 2 will einfach im Aruch י״ד emendiren. — In L und V ist der Anfarg der Parascha VI gekürzt und mit dem in beiden HSS. übereinstimmenden Vermerke auf die Pesikta verwiesen: לא נברא להאיר אלא גלגל המה בלבד גדשה(?) דראשה(?) דהחורש עד מטי ר׳ ברכיה בשם ר׳ סימון אמר שניהם וכר׳ (in der Abschrift von V der 3 Buchstabe in דראשה undeutlich). Ebenso haben beide HSS. in No. 3 dieser Parascha nach כך יעקב יש לו חלק בעולם הזד, ובעולם הבא die gleichlautende Verweisung auf Pes. החודש (Pesikta S. 54b, Pesikta rabb. S. 78a): .שאד קרטעה רכבת(?) החורש קומי אורי כי בא אורך (das gekürzte stück schliesst mit ר״ה״ד קומי אורי והו׳).