Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1892-01-01 · Heft 1 · p. Seite 28

28 Das Testament Mardocliai Meysels. וכל בלה דלה נתפסת, שככר צמחיה פוקסת, נגר כן גילה נשנסת, מהונו עלה נדן כמסת, פתחו פתוח כמרפסת, בעצי טוב עני מכנסת, גם פרומיט לא נמאסת, אשתו ביחס נננסת, בכל אלה הוא תופסת, תרף מאכלת ומלפסת, מבשר ובעלי קשקשת, ולחמה לרעב פורסת, כריע בן ציצת הקסת, כי תרא ערום מכסת, לבושי עוו מטכססת, וואת הכנסת תוספת, על כלנה היא שופתת, כל ראשונות מאספת, בשמחה לפרט נעמסת, לעד לא תהי נהרסת. wird als Krönung des der־ Hier wie in allen Berichten 'Wohlthätigkeit gewidmeten Lehens Meiseis die Erbauung des Gotteshauses angesehen, das noch heute unter dem Kamen der Meiseisynagoge blüht. Der Bau muss in seiner ersten Juni 1689 Nachts um 2 Uhr1) voll- .־21 Gestalt, wie er am ständig abbrannte und bis auf die Grundmauern zusammenstürzte, ein geradezu herrlicher gewesen sein. Die begeisterten Schilderungen der gesammten gleichzeitigen Quellen sind nicht nur auf den Umstand zurückzuführen, dass bis dahin durch päpstliche und kaiserliche Yerordnungen fast durch drei Jahrhunderte der Neubau einer Synagoge überhaupt yer- ,boten war. (Jus Canonicum C 347 de Judaeis, Harduin ב) Handschriftliche Selichot für den Gedenktag dieses Brandes im Archive der Meiseisynagoge.