Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1892-01-01 · Heft 1 · p. Seite 9

Zur rabbmiseben Sprachu. Alterthumskunde. 9 ועבר ה׳ — י״א ע״י מלאך וי״א הק״בה בעצמו למה היה הק״בה וישראל דומין למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירטון מקיפות אותו אמד להם הא לכם מוכנות מורניות שלי שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהם כך היה הק״בה עם בניו במצרים ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה אמר להם הק״בה אי רשעים על בני אתם מחשבים (Ps. 106,8) מורניות שלי מוכנות הם שנאמר ויושיעם למען שמו Psalm 106 bezieht sich auf den Durchzug durbh’s rothe Meer. Levy übersetzt die Schlussstellen des Midrasch: ,,Zu eurem Schutz siud meine Speere in Bereitschaft, denn ich werde auf den Meereswogen einher schreiten.“ Schon das Gleichniss von den Piratenschiffen hätte auf das TJnzulängliche dieser Erklärung führen müssen. Der Sinn der Stelle ist: וצברתי״“ ist also zu veranschaulichen: Ein König mit seinen Kindern zur See ־wird von Piratenschiffen umschwärmt. Da sagte der König: ich halte meine Liburnen in Bereitschaft, mit welchen ich rasch über die Wellen der See hinübersegele und den Kampf mit ihnen aufnehme, also auch Gott; die Aegypter sinnen auf den Untergang meiner Kinder, ich werde meine Liburnen gegen sie ausrüsten u. s. w. Die liburnae waren ursprünglich die schnellen und leichten Pahrzeuge, auf denen die illyrischen Liburner ihre Seeräubereien auf den! jonischen Meere trieben. Der Karne wurde in der römischen Kaiserzeit auf grössere Kriegsschiffe־, übertragen. Auch im Targum zu Jecheskel 30,9 יצאו מלאכי לפני בצימז יפקון אוגדין מן קדמי בליגיונין (also auch in der Bibel Yened. 1517 und bei Lagarde Proph. chald.) ist בלברונין su ändern (wie auch Jesaias 33,21 צי אדיר durch בורניתא überzetzt wird), während Levita im Meturgeman, Musafia und Levy nh. WB an der La לגיונין festhalten. Ebenso ist Kinn. 24,24: וצים מיל כתיב im Targ. Jeruschaimi 1 und 11 ויצרפון עמהם לברונין,רצטרפון בלברונין statt לגיונין unsererer Texte zu lesen, vgl. Raschi und Raschbam z. St., ferner M. Grünbaum in Zeitschrift der D. M. G. 23, 638. Desgleichen ist in der Peschittho z. St. לגיונא in לברונא zu ändern, wie auch Vulg.: venient in trieribus de Italia und auch zu Jecheskel 30,9 in tri erib us übersetzt. Auch im Talmud Synhedr. 106a, wo Eab diese Schriftsteilen erklärt; וצים מיד בתים אמר רב ליבון אספיר ist ליבורנא liburna zu emendiren. Die Stelle ist reich an Varianten לבין אספר .־ (Aruch) לגיון (Jaikut), ליבא ואספיר (Raschi, auch eine Handschrift bei Dikd. Sof., wo auch