Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 1 · p. Seite 22

22 Der Autor des masoretischeu Werkes Ochlah w' Ochlah אכלה ואכלד־־ס). Citat aue M. Menachem flammt Dasselbe ist der Fall mit den! Citat in der arabischen Schrift über Schlachtregeln, in welcher bei der Erklärung der Stelle אשר לא כרעים daZ Chetib-Keri von לא tu .לא aus dem Bttche Ochlah erwähnt wird 1). l) In Geigers Zeitschr. für Wissensch. uub Leben lautet das Citat ans der Schrift: ״Schlachtregeln," welches Ochlah erwähnt, folgendermaßen: וקאל אלפסוק אשר לו כרעים כקולר♦ אשר לא כרעים . ... והו ואחר סן כ7 א הרפא יכתבון עלי הרא אלסתל חצמנתהם 16 ו .13) אלמם ורת ו א לדקדוק פי כתאב אכלה ואכלה Note 3), d. h. ba3 Keri־KI1etib von לו und לא in bem atu teil V. ist eins von den 21 Partikeln, welche sie auf dieselbe Weise schreiden, die Masora und die Grammatik stellt sie in der Schrift Ochlah zusammen. Allerdings führt die Mai. diese Rubrik auf E. F. Nr. 100 und Ms. H. Nr. 88. In beiden ist aber angegeben: 1לו : ט ״ רכתבין לא וקרץ לו und zum Schlüsse ותרץ פלו^תא עליהון. Die Masora zählt also nur 15 Stellen, und die zwei eontroversen St. mitgezäblt, wären es nur 17. Wie kommt der anonyme Vers, darauf, 21 solcher Stellen zu zählen? Er hat die Rubrik ungenau wiedergegeben. Seine Un-- genauigkeit zeigt sich auch darin, daß er das Werk Ochlah. als M a s o r a h und Grammatik bezeichnet. Grammatisches enthält dieses gar nicht. Zwar hat der Vers, des האשל D in dem die Thatsache begeugenben Passus, daß eine M. Mag. auch ycblah genannt wurde (o. S. .0), ein Citat aus dem Letztern, das rein grammatisch ist. Es lautet; ומצאתי במסירתא רבתי דספר אבלה ואכלה בל ויהי אשר יהיח מ טעם מפסיק ויסמוך אליו כף מאחריו יהיה הכף רגש במו ויהי בכלור! . . . יא פסוקים ראתין בתר ויהי כרפה: ויהי כשמע לבן" (Sic.) בר מן מן . , . וגם מה שאחר ויהי דגש לרעת המורה י ע ק ב בן נפתלי הסופר, אבל משה. בן אהרון בן אשר טרפה כל מה שאחר ויהי, בין אלה בין זולתם כמנהג חו״א ובגר בפיית ער פה מצאתי ואנחנו סומכים על אשר p קריאת. Allein schwerlich kann diese grammatische Differenz, zwischen Ben-Ascher und Ben-Naphtali im Grundtez'te einer M. Mag oder eines Ochlah gestanden haben. Es findet sich eben, so wenig in E. F. und N Imal, wie in Ms. H. Ganz richtig ist die Angabe nicht, daß nach Äen- Ascher, auch wenn das ויהי mit einem Distinctivus versehen ist, das darauffolgende כ Raplie sein soll. Es ist wohl ein Mißoerständniß der Regel von Ben-Äscher in der Grammatik DÜLäulLS Nr. 29 Ende, und ist nicht berücksichtigt die allgemeine Regel in derselben Nr. Ans. . . בר מן םפםיק