Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 1 · p. Seite 15

Weissagung In Jesaia Kap. 24—27. 15 haben בטחי, (wobei nur das נ ausgefallen sein kann). Das zweite בנוחו ist Dittographie, und 'כה zu lesen ה׳. Endlich statt מה ה׳ zu l. 'אתי ה• Beide Verse würden demnach lauten: נצר כ$ך תצר שלום לגו כי כך בטחנו ערי עד כי ה׳ אלהיט צור עולמים. V. 6 רגלי עני פעמי דלים ist ungleich; LXX: nodeg n q tr. £ w v d. h. רגלי עגוים. V. 8 ארה משפטיך ist gleich בארה, und חאות גפש zu abgehackt, LXX q/mn׳, P. נפשן, alj'o תאותגפשנו. — V 9 בלילה, in der Nacht der Leiden. — כי כאשר משפטיך לאמן zu ergänzen הגיעו. — V. 10 יחן רשע hat P. eine angemessene L.A. pnיאחר, d. h. רחק רשע\ LXX haben zweierlei Uebersetzungen dafür: nsnavxai o aasßqg und a^dr/xm 6 äaeßyjs, an Unrechte Stelle gerathen. — V. 11 יחזו ויבשו קנאת עם, hat יבשו keinen Sinn; es ist schwerlich paranthetisch zu nehmen, vielmehr zu l. ויביטו vgl. המה יביטו יראו בי. — Statt קנאת עם zu l. קנאת עמך. Das Folgende אש צריך תאב לם ist nicht in Ordnung, zu l. עברתך. — V. 12 תשפת שלום ist unerklärlich. Richtig ein griechischer Vertent ■d-qaecc, d. h. תשית, wie לעפר מות תשפתני תשיתני; P. dagegen hat חטר d. h לבד בך נזכיר 38.13 — .תשמר ist hart, zu I. לבדך. — V. 15 ist ebenfalls verkannt worden. יטפת ל«׳ kann unmöglich bedeuten: ״Du hast hinzugethan, hinzugefügt, gemehrt dem Volke"? Was? Und wie paßt dazu der Halbvers רחקת כר קצו׳ אמן? Dieses kann doch nur die Bedeu» tung haben: die Völker der Grenzen der Erde, wie אפם׳ אמן (vgl. Sam. I, 2,10 ה' יהין אפטי ארע, und Ps. 65, 6 מבטח כל קצו׳ ארע). So kann auch im ersten H.V. der Sinn nur in malam partem sein. Demnach nothwendig zu l. אספת ״einziehen, vernichten", mit ל construirt. Statt לגוי vielleicht zu h פקדיך — .לגזים zu l. פקדנוך, da לסו zum Schluß von LXX לגו wiedergegeben ist. — צקון ist eine seltene Nominalsorm, indeß die Bedeutung ist durch die Versionen gesichert: ölfyis. Lächerlich ist Ewalds Erklärung : ״Zauberschutzring". — לתש hat P. ÄS Verbum ״flüstert' (deine Lehre uns). — V. 18 נמו