Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 1 · p. Seite 29

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 29 ד י ק ל א קדם נטוריה, ידעין כל בני אנשא דהוא המן רשיעא בר בריוז ראגג דעמלק כל מלכיא יורון קרמך ראח הוא אלהא וליח בר מינך ולך יאה למפרק בניא כמא רפריקחא יח אבהתא. מתיב קורשא כריך תא ישר חילך כל מה דאמרח נסב יחך בעצה דיצטליב ברישך דאח ווגא לכנשתא דציון סבירא :) אמרח אתרוגא ריצטליב כרישי לא יכילנא, די עלי אתו כל עמיא כולהון למיסב מן איבי לשבחא קרמך. פחח א ם א פומיה2) ואמר די יצטליב כרישי לא יכילנא, די עלי אמרין ששון ושמחה, ועור די אנא שותף עם אחרוגא• צוח ב ל ו ט א 3) ואמר די יצטליב ihre Schulden bezahlre und ihr Haus ernährte, die Wittwe O b a d j a' s, des Prophetenbeschützers gegen Jsebel. Siehe Targ. Jonathan und Raschi zur Stelle. 1) Die Stelle von אמר דיקלא bis דציון סבירא ist bisher unerklärt. Der in der Netter'schen Pentateuch-Ausgabe dem Targum Scheni beigedruckte kurze Commentar giebt nach בעצה ein diplomatisch schlaues וכל und sagt gleich darauf ו א " א להחלות בך für das im Texte stehende positive דיצטליב ברישך; er kann es nur c o n j u n c t i v i s ch genommen haben, was er aber doch wenigstens sagen mußte, dann noch die jetzt erst recht unverständlichen Worte ^der Palme zu erklären hatte. Da ist David Zseberschin in seinem פירוש zum Targ. Scheni Prag 1610 gerader; er emendirt einfach und liest im Texte דלא יצטליב ברישך. M e i n e weiter oben folgende Auffassung übergebe ich dem Urtheil der Leser. *) Auffallenderweise heißt es hier nicht ebenfalls kurz אסא אמר, sondern פחח אסא פומיה ואמר? Sicher schwebt dem Targumisten vor das bekannte Bild des Midrasch הדם דומה לעין ערבה דומה לפה und steht hier אסא auch für ערבה, die in Esther Rabba s 6 p a r a t austritt. Darum lautet auch hier die Antwort:;די עלי אמרין ששו ושמחה, ועוד די אנא שותף עם אהחגא, weil diese Antwort für Beide, für הדם und ערבה paßt, während E. R., wie wir weiter sehen werden, eine andere Antwort hat, die nur für הדם paßt. Werden ja in E. R. ארו und תמר zu einer Figur zusammengenommen und sprechen gemeinschaftlich ein Wort wegen ihrer symbolischen Gemeinschaftlichkeit in einem Psalmvers; so erscheint hier הדס ----- אסא wegen der gleichen und gemeinschaftlichen gottesdienstlichen Verwendung zugleich auch als Repräsentant für ערבה. b) Auch hier heißt es nicht kurz בלוטא אמר, sondern צוח בלוטא ואמר, eine feine, sinnige Anspielung auf die stark rauschenden Waldbäume, als deren erster Repräsentant בלוטא hier auftritt. Vergleiche die Fabel: ״Die Wald- und die Fruchtbäume" in meiner Abhandlung Monatsschr. 1876, S. 131, wo die Waldbäume gefragt werden: למה קולכם הולך und ihre Antwort das.