Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 1 · p. Seite 24

24 Die Fabel m Talmud und Midrasch. ברץ שנאמר נטית ימינך חבלעמו ארץ ואץ ימין אלא שבועה?*אסר נשבע ה׳ בימינו. Die Erde, die aus Furcht vor Gottesstrafe die vom Meere ausgeworfenen Aegypter nicht verschlingen wollte, verschlang sie erst dann, als ihr ein Gottesschwur Straflosigkeit zugesichert hatte. Im Wesentlichen gleichlautend, jedoch lebendiger gegeben und auch das Meer sprechend eingeführt erscheint sie Targum Jeruschalmi I (Pseudo-Jonathan) zur Stelle: ימא וארעא הוון מדייני[ דא עם דא בחרא ימא הוה אמר לארעא קבילי בנייכי וארעא הוח אמרה ליטא קביל קטילנך לא ימא הוה בעי למטמע יחהון ולא ארעא היה בעיא למבלע תחון דחילא הוו! ארעא למקבלא יתהון מן בגלל רלא יחבעזן גבה ביום ח־נא רבא לעלמי דאתי היכמא דיתכע מנה רמי רהבל מן יד ארכינח יר ימינך ה' בשבועה על ארעא דלא יתבעון מנה לעלמא דאתי ופחוזח ארעא פימה יבלעו! יתהין. Aehnlich hat sie auch Targ. Jerusch. II. Ebenso haben sie Midrasch Echa Rabbati Kap. 1, Absatz 39, und Schocher Tob, Ps. 22, so wie Jalkut Beschallach in dieser Fassung. Wesentlich and ers lautet sie P ir ke de Rabbi ®lief er, Kap. 42: נטיח ימינך תבלעמו ארץ אמר הקב״ה לארץ קבלי אוכלוסיך אה החללים אמרה לפניו רבון כל העולמים המים הרגו אותם והמים יבלע אותם אמר לה הקב׳יה הפעם הזאה קבלי את אלה פעם אחרח אוח שהיו נהרגים עליך אני משליך אותם לים שנאמר (שופטים ה ) נחל קישון גרפם נחל קרומים אמרה לפניו רבש״ע מה בשעה שלא נהרג אלא אחד נחאררחי בעבורו ואם אני מקבל אח כל אלה האוכלוסין על אחת כמה וכמה אמרה לפניו רבש״ע תן לי שבועת ימינך שאין אחה תובע אותם מידי ונטה הקב״ה יד ימינו ונשבע לה שאיני מבע אוחם מידה שנא׳ נטיח ימינך חבלעטו ארץ ואין ימין אלא שביעה שנא' (ישעיה ס״ב) נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו מיד פתחה הארץ את פיה ובלעה אותם. Während Mechilta, Targum und die genannten Midraschim Meer und Land miteinander streiten lassen, indem das Meer zur Erde spricht ״nimm dir deine Kinder", und die