Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 1 · p. Seite 23

Die Fabel in Talmud und Midrasch. SS Pie Fabel in Talmud und Midrasch. (Fortsetzung.) Von ve. Samuel Back. In dem von Israel am Meere angestimmten Liede bot die Textstelle: נטית ימינך חבלעמו ארץ (Ex. 15,12) eine leichte Handhabe zur Schöpfung einer Fabel. Der Vordersatz läßt Gott seine Rechte erheben, und der Nachsatz erzählt als Folge, wie die Erde, ארץ — anstatt des erwarteten Meeres, ים — die Aeqypter verschlang. Das lebensfrische, kraft- und schwungvolle Bild: נשפה ברוחך כסטו ים צללו כעופרת כמים אדירים in Vers 10 wird hier, Vers 12, gegen allen poetischen Tact abgewechselt und abgeschwächt durch die matte, kraft- und schwunglose Redefigur: נטיח ימינך הבלעמו ארץ. Dies ergab die Fabel: Meer und Land nach dem Untergang der Aegypter oder Die Ergebung Ln die Gottrsstrafe. Mechilta, Abschn. Beschallach, מסכחא רשירח, Kap. 9, heißt es : דבר אחר נטיח ימינך תכלעמו ארץ מגיד שהים י} זורקן ליבשה והיבשה זורקן לים אמרה יבשה ומה אם 1 2 *) בשעה שלא קבלתי אלא דם הבל שהיא יחידי נאמר לי ארור אתה *} וגו׳ עתה איך אוכל לקבל (4 דמן של אכלוסין הללו עד שנשבע לה הקרוש ברוך הוא שאינו מעמידה 1)/ *), *) und *). Sämmtliche bezeichneten Wörter erscheinen in unseren Mechiltha-Ausgaben etwas corrumpirt und ist bei Friedmann nach Jalkut im Namen der Mechiltha jedesmal das richtige, hier mit einem Zeichen versehene Wort beigefügt.