Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 1 · p. Seite 12

12 Karäische Studien. die einzelnen Glieder der Strophen sind sehr oft ungleich : kurz die möglichste Unpoesie in poetischer Gewandung. Auch kann es nicht die Originalität der Gedanken im אשכל sein, die zu fesseln vermöchte. Hadaßi gedenkt dessen zahllose Male, daß er Alles בחמר משכילי habe und gebe, und besonders zu Ende des 23. Alphabeths spricht er sich über sein Verhältniß zu den früheren karäischen Lehrern folgender Maßen aus: ״!ירקח יחודו ותורתו לספר ולהגיר . לא ממדעי לבכי כי אם מדעת, אלופי משכילי נ ״ ע אני מגיר : צעיר אנכי ונכוה בפקודיך: "קורא אני אל אלוה להדריכני במצותיו ויחוקני לא אשא פני איש כמעט ישאני עושני : קול ה׳ לעיר יקרא וחושיה יראה שמך: "רוכב ערבות אל תשגני במענה לשוני זכור כי עפר אנחנו ומחמר קרצתי גם אני: רוח אל עשתני ונשמת שדי תחייני מצוריך: ״שגג וטעות אם ימצא באמרות׳ : לא הוא מלמוד מלמדי ומשכילי כי אם מקוצר דעתי ודוחק צרותי: שגיאות מי יבין מנסתרות; | נקני למען שמך. , Also das Gute in seinem Werke stamme aus den Werken der Altvordern, die Fehler und die Jrrthümer aus seinem eigenen geringen Verständniß. Es ist aber gerade dieser Mangel an Originalität, diese durchgängige Abhängigkeit von den Früheren, welche für uns den Eschkol so werthvoll macht. Jost hat im Jahre 1868, fast gleichzeitig mit der Veröffentlichung des - Steinschneider'schen Catal. der Leydener Bibliothek und zwei '/ 'Jahre vor Erscheinen des לקוטי קדמוניות - den Werth des אשכל ' richtig folgender Maaßen bestimmt: ״Trotz der Form, die uns ׳ besonders durch schlechte Reime anwidert, ist das Werk ein unschätzbares Denkmal, reich an Inhalt und zugleich voll wichtiger Erinnerungen an Werke, welche der Strom der Zeit hinweggeschwemmt hat." Ein beträchtlicher Theil dieser Werke, die Jost damals verloren geglaubt, hat sich freilich erhalten, ist wieder gefunden, aber nicht Alles, und so wird der Eschkol in seiner s Werthfülle noch lange nicht erschöpft sein, selbst wenn Peters-