Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-01-01 · Heft 1 (Januar 1880) · p. Seite 31

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 81 Der Fuchs im Weinberg. Zu den Worten Koheleth's 5, 14, כאשר יצא טכטן אמו ערום ישוב ללכת כשכא ומאומה לא ישא בעמלו שילך כיח, lesen wir «oliclcti) Nabba: נניבא אמר לשועל שמצא כרם והיה מסוייג סכל פנוחמ והיה שם גקב אחד וכקש להמס מ ולא היה יכיל מה עכיד צם חלת יומי עד דכחיש ותשש ועאל כהרא נקוכא ואכל ושמן בעא למיפק ולא יכיל טעיבר כלום חור וצאים חלת יוסק אורדנק עד רכחיש ותשש וחור היך טה דתה ונפק כר נפק חוה אפיך אפוי ואיסחכל ביה אמר כרטא כרטא מה טב אח ומה סבץ אינון פירק רבגווך וכל מה ראית בך יאין ומשבחן ברם טה חנייה טטך כמה דבר נש עליל לטויך כך הוא נפיק כך הוא רק עלטא. Aiit unwesentlichen Varianten lesen wir Dasselbe im Jalkut Kobeleih zur Stelle. Der Erzähler dieser Fabel, Geneba oder Gniba, den wir in den neueren jüdische« Geschichtswerken vergeblich suchen, war ein jüngerer Zeitgenosse Rab's, der ihn auch (nach Babli, Berachot 27 a, besuchte und dessen Aussprüche und Entscheidungen nicht selten durch ihn in Umlauf gesetzt wurden. Zwei verschiedene von einander unabhängige Berichte erzählen nur so nebensächlich hin — was immer die Glaubwürdigkeit erhöht, - das; Gneba auf Befehl der Negierung hingerichtet wurde. Babli, Kiltin, 7 a, heißt es: שלח ליה סר עוקכא לר״א בני ארם העוטרים עלי ובידי למוסרם למלכות טהו שרטט וכתב ליה אטרחי אשמרה דרכי טחטוא בלשוני . . . שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא טציגא ראיקד בחו שלח ליה חם לדי והתחולל לו ... הדבר יצא מפי ר״א ונחגוה לגניבא בקולר. Zu קולר bemerkt Naschi: שלשלת של בחל שנותנים שם המוכתבים למלכות להריגה. Ferner lesen wir daselbst 05 l>: גניכא יוצא בקולר הוה כי הוה קא נפיק אמר הכו ארבע מאה זוזי לרבי אבינא טחמרא דנהר טניא •). Die letzte Erzählung findet sich auch Jeruschalmi •) Jerusch, hat: סן חנורא רב סר סנייא, Aliassi hat: רנהר ט קור. Toßafoth, Kethuboth S4 b, Schlag«.ארבע סאה זוזי hat: סחמרא דהיטניא.