Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-01-01 · Heft 1 (Januar 1880) · p. Seite 25

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 25 יעסקו ישראל בתורה בא פפוס 3ן יתדה וסולאו לרבי עקיבא שהיה סקר,«ל קהילות ברכים ועוסק בחורה אסר ליה עקיבא אי אתה מחירא מפגי הסלסזז אסר לו < י אמשול לו משל למה הרכר חמה לשועל שהיה טהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים טמקים למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שסביאין עלינו מי אדם אסר להם רצונכם שתעלו ליבשה מדור אני ואתם כשם שדרו אביחי עם אבותיכם אסרו לו אחה היא שאושרי! עליר פקח שבחיות לא פקח אחה אלא טפש אחה ומה במקום חיוחינו אנו מחיראין במקום מיתתנו עא״כי אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים כתרה שכתב בה כי הוא חייך וארך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים מטנח עא״כו אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוה לר״ע וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפום בן יהודה והכשות אצלו אטר לו ספוס טי הביאך לכאן א״ל אשריך ר״ע שנתפסת על דברי תורה אוי לו .לפפוס שנתפס על דברים בטלים ״ .מעשה ברכי עקיבא שהי׳ חבוש בביח האסורין(Sine andere Relation kn »pst an die Worte אף ערכה שולחנה die Erzählung van: ״!)!«Mi SUiba im Ge׳ fdiiflnif}." Dann folgt sogleich daraus diese Erzählung, bertimKiib mit den Worten : .אחר מיחס ר׳ שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל גזרה מלכות ונו׳ 1311 ן' Jakob z. St., Jalkut und Midrasch Mischle: ,אמר לו אתר 1(3) אתה אי אתה (חכם. M. שאומרים עליך שחכם (גדול (Falk פפום ובן יהודה אלא משש אמשול לך משל שמה״ד וגו׳. Gelegentlich sei hier bemerkt, Zakuto in seinem Jokbasin, Art. פפוס בן יהודה schreibt: וכשרק חלק תנא משום פפום שני דרשו׳. Nun findet sich aber in unseren Talmudausgaben in ganz Ehelek der Name פפוס nicht; wohl lesen wir aber Chelek IM a zweimal n a d) e i na n b e r : תנא משום רבי ם ם יי ם. Öffenbar meint Zakuto diese zwei Stellen und er las פפום für פפיים; daher er auch diese Stelle unter Artikel דבי פפייאס nicht bringt. Die zweite der beide» Talmudstelien kommt auch im Jalkut, ülbschn. יתרו vor : daselbst heisit es -. בשם רבי פ פ ו ס אמדו, also dieselbe Lesart wie Jochasrn. Ialkut Jesaja, (5ap. ׳.>, finden wir beide Talmudsteilen, aber nur vor der e r st e n heißt eS: תאנא משוט רבי פייס, vor der zweiten ist gar kein Name genannt; es gilt jedoch der einmal genannte Name für beide dort gethanen Aenßerungen. Rabbinowitsch in seinem דקדוקי מופרים, Synhedrin z. St. bringt weder die erste, noch die zweite Jalkutstelle. hingegen bringt er aus einem handschristl. Jalknt zu Jesaja 24 die Leseart פיפום. In unsere» Jalkutansgaben aber kommen die Stellen Jesaja 24 gar nicht vor, sondern nur Jesaja k> und dort heißt es, wie schon erwähnt, פייט nicht פיפוס,