Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1869-01-01 · Heft 1 · p. Seite 23

in der halachischen Gesetzgebung. 23 gendes: משמת יוסי בן יועזר . . . ויוסי בן «וחנן בטלו האשכולות. Daran knüpft eben der jerusal. Talmud die Rüge gegen die Häupter seit oder nach dem ersten Paare. Ganz entschieden muß auch hier im Mischna-Texte gelesen werden 'טשעמרו יוסי ובו. So wie dieses Synhedrialpaar mit seiner ersten halachischen Differenz aufgetreten ist, haben die אשכולות aufgehört. Raschi giebt mit feinem feinen exegetischen Takte diese einzig richtige Erklärung zu dieser Stelle: daß es nämlich bis zur Zeit dieser beiden Autoritäten keine halachische Divergenz gegeben habe, vielmehr sämmtliche Träger bis dahin die Worte so lauter wie am Siuat überliefert hätten. Diese beiden aber haben zuerst in Betreff der Lemicba von einander differirt, und das sei eben die erste Divergenz gewesen (zu Sota a. a. O. p. 47a.): ער יטיהן (ימי יום׳ ב״י) לא היה מחלוקת בחכטי ישראל. כולן היו אומרים דברים כנתינתן למשה מסיני• והן הראשונים שנחלקו, בסמיכת קרבנוח ביום טוב.*. והוא היה מחלוקות ראשון שהיה בישראל ברברי תורה. Ebenso erklärt Raschi diesen Zusammenhang in Temura p. 16a. oben. Im Grunde commentirt R'Jehuda im Namen Samuels dieses Factum ebenso (das. I5d.): ואמר ר׳ יהודה אמר שמואל כל אשכילוח שעמרו להן לישראל מימות משר. ער שמת יוסף בן יועזר היו לטרי; חורה כמשה רבנו מכאן ואילך לא היו למרץ תירה כמשה רבנו. Auch hier muß man ohne Zweifel statt ער שמת setzen: ער שעמר oder ער ימות, und dieser Passus will dasselbe sagen: daß von dem ersten Paare an die Thora nicht ohne Controverse überliefert worden sei, wie von Mose's Zeit bis dahin. Eben so ist die daselbst citikte Boraita oder Tosifta zu emendiren: תנא כל אשכולות שעמדו לישראל ער שעמר) יוסף בן יועור איש צרירה לא היה I.) מימות׳ משה עד שמח בהן שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי. Die Richtigkeit dieser Emendation leuchtet jedem ein, der sich nicht aus Querköpfigkeit oder falschem Buchstaben-Conservatismus dagegen steift. Mit der Emendation und dem richtigen Verständniß dieser Relationen läßt sich auch das Wort אשכולות ohne Zwang erklären, an dem so unsinnig gedeutelt wurde. Es ist nicht zu unterschätzen, daß der jerusal. Talmud für אשכולות das Wort זוגות hat (a. a. O.): (תני כל הזוגות שעמרו משמת (מימות משה וער שעמר יוסי ב״י ויוסף ביי ... (אי) אפשר ליהן בהן דופי משמח משעמד) יומי בן ׳ועזר עד שעמד ר׳ יהודה בן בכא אפשר ליחן• בהן I.) דופי. Diese Boraita dachte sich noch vor Josd b. Joeser Md