Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 15 · p. Seite 695

Krklümig oiner Tttlinudstelle. f>9r> Da ich über 11 io oft erwähnte Kaschistelle zu (,hullin 4011 nirgendwo befriedigenden .Aufschluss fand, machte ich mir in mein Talmudexemplar zur Stelle ein Fragezeichen. I )ureh Zufall musst(' ich nach langer Zeit die I>io־״raphie Lampronti’s naehsehen, die dessen Sohn £־eschriebrn hat und di(1 hei den Mekiz. Xird. erschienen ist. IAugenblicklich ist sie mir nicht zur Hand ) Dort las ich nun zu meinem nicht £0ringen Krstauuen. dass dieser heriilimte Talmiidgelehrte, A rzt und Kahbiner in Ferrara, unsere!»aschistelle zum < ״*) יamstand einer eingehenden!,riifim־״ •״einacht hat. Das Kesultat wird in der Biographie als ein besonders glänzendes hevvorgehohen Und sieh(! da. unter dem Schlußworte הלהא קנא findet sich in dessen כהד יצחק eine laichst merkwürdige Abhandlung, die mit meinen Behauptungen vollständig iihereinstiinmt Ich halte* cs für wichtig den Artikel vollinhaltlich wiederzugehen: er lautet (nach den einleitenden (,!taten aus Talmud und (,oditieatoren): :יי יקנח -ריאה היא ־:דאה הצעיד המחבר קשיא עי" פיש״י 'רעמיו * ך-) •׳ ר־j דיו-ו- ’רירך *ג-י■• ך; די י-; «*•יי*• רוייי * *S•, -T” בל חסם יניי: לי קצה יד בלמוד ה כ ניד הנהיה יאה בע;ני* במעט עיי, דלא היא , יהמיפה ה־יהך היא כי אתרי שהחה־־ך־ הכבה בולו ועורקי אי סמפיינו הגדיל •יהבדילני סן הריאה, יבץ אהדי שהההך עירקי הגדול נין ,הריאה עב״ז הריאה העלה בנפיחה: יאלי ,-.י .. ,!-ה הלב מהפצלים מקנה הריאה היה לי לרייח לצאה דר *בבר ריאה ירל*י ן— יי — —S י¬ אה“־‘ הפרדס כי• הריאה ־:׳באיי ׳בם :קבי היאהי אה הדבר הזך, לרבנים גדילים •מובהקים ר. מהפצל י מהחלק להמפוניה יקגיקגיה הנבגסים בהי'! בים גדולים וחודר י״דברי ריאה ואינם יוצאים סן ד,ריאד, בליק וחם פבניסים חאייר ׳*הריה לריאה יפיציאים האויר ■יהרוה מפגר יאינם מביאים דם בלל: ראם בריאה נפצאו מזרקים ועורקים הדופקים ובלהי דופקים המביאים ימועואים דם ולא אויר נמעכים פי הפורק הדופק הגדול יפי המזרק הבלהי דופק הגדול הנקרא קאויח grosse Arterie u. Vene, eavaj!, המביאים דם לבבי מן הריאה ומן הריאה ללב ׳*פן הלב לריאה ולבל הגיף |Kreislauf | לא איבפה לן, ואין שייכ*ה בלל לגרגך־י. ילסמפונייה ולקניקנ-יה הריאה מן המזרקים האלה, ואיגם שופכים זה לזה בלל: אם בן הקנה הפי־יש ללבא ולכבד איגי פן הגרגרה ולא פן הקגוקגוה אשר בריאה בהסבר רש״י אלא מן העורק הגדול הדופק (Schlagader ) ונין העירק הגדול שאיני הופק [Vene] ועל לשון הגמרא לא קשיא פירי רהלהא קני הוו קאמר . L*•« הלי •יי *פהפצל מזה ־*,אי ׳בדיגיה -ילא קאמר הרפב״ם הביא לשק הגס" ין הבהב בפ״ו פה" שחיטה פסקא ה' וקנה ן שיוצא מפני' לריאה ך,רי הוא כלב ואם ניקב לחללו י זי י י י י *es *י 1 ו I ו UM I ✓ >י .-׳יי ׳ הוא המזרק ה: במש־־ טריפה, דדייק ":יה דדבר־י ד!ג■ לריאה אבל ל,•? על קנה היוצא מריאה ללב כדברי רש״י יל . — ובפסקא ה׳ בתב ק:י הכבד והם המזרקים שבי שבהם הדם מתבשל, אם גיקב אחד מהם במשהו טריפה ובפ״ז מה' שחיטה פסקא א' כיזב : והקנה שנקב מ¬ החזה ׳*למטה במשהו טריפה ו־ייא המקום שאינו ראוי לשחיטה בקנה למט־;