Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 6 · p. Seite 482

482 Salomon Samuel ,ומליצות besitzt, zudem auch sein 2. Werk אמרי נואש inMs.or.qu.489. so schien mir eine Herausgabe des Diwans erwägenswert. Inzwischen entspann sich eine literarische Fehde über die Frage, wie es mit der Glaubenstreue Dapieras bestellt war; ob nämlieh gewisse Anzeichen eines Abfalls in hohen Jahren, die von mehreren Gelehrten beigebracht waren, ausreichten, einen solchen bereits als gesicherte Tatsache anzusehen. Zur Lösung dieser Frage möchten wir an dieser Stelle beitragen. Angeregt wurde sie durch den damals jugendlichen, jetzt 70jährigen, verdienstvollen Forscher Armand Ka mi nka; der in Fuchs’ החוקר (II. Jahrg., 1. Heft, Wien 1894) einen Aufsatz veröffentlichte: ר׳ משלם דפיירה, und in einer Anmerkung auf Salomo Dapiera, dessen Urenkel, einging. In Verfolg seiner Studien im Brit. Museum war Kaminka in Ms. Add. 27, 168 (Margoliouth Nr. 930) ein Strophen-Austausch zwischen Salomo Dapiera und Don Vidal Benveniste begegnet, der zweimal auftritt, und beidemal durch Überschrift und Inhalt den Abfall des ersteren zu bezeugen schien. Die Überschrift lautet fol. 95b: [שירים שלחם אנשלמה דד, פיאירה כשנשתמד לאחר שבעים שנה לידידו דון וידאל; und später fol. 128b: לדון שלמה די פיירה שנשתמד לאחר ע שנה Die Strophen, von gleicher Hand geschrieben, lauten: אם שכחוך נפשי ידידים עד הלום ותהיי! מני אמת2 נעדרת שבעים שני חיי השנים נשכחה בת צור ובשיר היתד, נחקרת על כן קחי כנור ועורי דברי שירות למען תהיי נוברת Die Antwort Vidals lautet: בו סובבה עיר להיות נוברת היתד, בפרה סודרה פוררת שנותיה כמתנברת ואולי תהיי נע\כרת. בת צור כוונה נשכחה תוף לקחה כך נפשך מעל אלקים ונתר, על כן שכחוה ידידיה לקץ שבעים זונה קחי כנוי וטובי עיר ושיר הרבי ״Wenn, meine Seele, Freunde dich bisher vergessen haben, und der Treue du enträtst, bei 70 meiner Lebensjahre du vergessen bist — Tochter Zor, dereinst im Lied erprobt, so nimmt die Harfe, wache auf, spende Lieder, vielleicht gedenkt man deinerl“ (Antwort:) ״Die Tochter Zor, wie eine Buhlerin vergessen, nahm die Pauke, schweifte durch die Stadt, sich in Erinnerung zu bringen; so buhlte deine Seele hinter Gott, war einer Kuh gleich, störrisch sich gebärdend; darum vergaßen ihre Freunde sie nach 70 Jahren, als ob sie sie nicht 1 Variante תהיה 2 Var. אחת