Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 5 · p. Seite 435

Bemerkungen zu ibn Esra dem ״Historiker 435 Erklärung gibt uns auch ibn Ganäh in seinen 56 ב׳אללמע und von ihm entlehnten dieselbe ibn BaFärn57, dann der in der ersten Hälfte des 12. Jahrhunderts lebende Karäer Jakob b. Re’üben58 und Josef Kimhi59. Dem ibn Ganäh folgte auch iE., so daß das Lob Feuchtwangs eigentlich Samuel b. Hopn! erteilt werden müsse. Die weitere Frage, ob unter diesen Salmanassar III.60 oder IV.61 oder der Moabiterkönig Salman62 oder gar, wie Winckler meint, die Salamier zu verstehen seien63, bleibt natürlich für unsere Darlegungen belanglos. Auf keinen Fall aber glaube ich, daß wir mit Schräder, dem dann Feuchtwang folgt, an den Moabiterkönig Salman zu denken haben. Nicht anders geht es uns mit dem in demselben Satze stehenden Worte ארבאל, das ebenfalls nach der Anschauung Feuchtwangs zum ersten Male von iE. als Ortsnambn angesprachen worden ist. Dem aber ist nicht so, sondern im Gegensatz zu Targüm Jonätän64, Menahem ben Sarük65, Rasi66, 50 Ed. Derenbourg, S. 2730: בשד שלמן ן קיל אן אצלה שלמן אסר וכדלך קיל פי נצרים באים (ירמ׳ ד׳ ט»ז) אבהם מבסובון אלי בבובדבצר. Vgl. רקמה S. 280. 57 The Arabic Kommentary... on the twelve minor Prophets [in JQuR., NS., B. XV, Nr. 1], ed. Pcxznanski, Philadelphia 1924, SA., S. 21, z. St.: כשד שלמן בית ארבאל: קייל אבה מרסם מן שלמנאסר מלך אשור 58 Ebenda, S. 21, Anm. 58. Vgl. über denselben Poznanski S., The Karaite Literary Opponents of Saadiah Gaon, London 1908, S. 66, Nr. 29. 59 Es ist unrichtig, wenn F., S. 265, sagt, mit iE. sprechen die Kimhi (Josef und David) diese Vermutung aus. In Wirklichkeit schließt sich aber hur Josef Kiimhi dieser Ansicht an, während D. Kimhi ausdrücklich sagt: שלמן אויב ידוע הוד, באותן הימים ששמו שלמן ובא על בית ארבאל פתאום ושדדו והפיל העם על בנים ולא השאיר פליטהו 60 Vgl. Orelli, a. a. O., S. 32, z. St. 61 Wellhausen, vgl. Nowack, a. a. O., z. St., S. 66, und KAT.3, 440 f. 62 KAT.3, 440 f. 63 KAT.3, S. 152 u. Jeremias, a. a. O., S. 632, z. St. 64 וכל ברכך יתבזזון בבזת שלמא בכמבא es also von einem (4ארבableitet und als ״Schätze1' bezeichnet. 65 מחברת וכד S. 34, s. v. ארב 66 יונתן תרגמו בית מארב ואל״ף ולמ״ד יתירם בו כמו יזרעאל וקראו בלשון שם אף כאן קרא אותו כמין שם עיר וכד