Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 5 · p. Seite 431

Bemerkungen zu ibn Esra dem ״Historiker“ 431 So sehen wir denn klar, daß iE. nicht der einzige und geschweige denn gar der erste gewesen ist, wie Feuchtwang das irrig annimmt, der die Aufspaltung des Wortes .,בבל" vorgenommen hat39. 4. [XVIII 261]. Zu Gen 4110 bemerkt iE. :& ר ע ה קצף על עבדיו לפי דעתי־כי אין פרעה שם ע צם רק שם תאר והוא מלשון מצרים כמו חירם בצור (מ״א ה/ פדו),40 גם היום יקדא כל מלך גדול על ישמעאל בגיד המאמינים,41 על כן מצאנו פרעה בימי אברהם (בראש'י״ב,פדו) ובימי יוסף(שם ל״ט• א') ומת פרעה וקם פרעה, וכן בימי ירמיהו דרמ' מ״ד, ל׳) הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם פרעה כי הוא מלך מצרים והעד הפרע(ירמי׳בדד, ל,) שהוא שם העצם וכן פרעה נכה(נדב, כדג, כדט> כינכה שם העצם, ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה כי לא לקחו מלך מצרים" ועד שני שאמר שר המשקים פרעה קצף, וכן אמר יוסף אלהים יענה את שלום פרעה(בראש' בדא, טין), הראה את פרעה בראש' מ״א ,כ״ח) יעשה פרעה(בראש׳ מ9א, ל״ד) ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם) 42העצם. Feuditwang meint nun, iE. habe recht, nur muß betont werden, daß er die historische Unmöglichkeit der Tatsache, daß ״Parcoh“43 Namen sei, ausdrücklich betont. Nun, auch hier war iE. nidit der erste, der diese richtige Erkenntnis hatte, sondern schon der von ihm nidit selten benutzte, im 11. Jahrhundert lebende Tobiä b. ’Eliceser44, der in seinem מדרש לקת טוב uns folgendes zu unserer Stelle mitteilt: פרעה קצף על עבדיו: מלמד ששם פרעה הוא גדולתו כמו שתאמר פרעה •קצף על עבדיו(בראש׳מ״א, י׳),לכך Erkl. Orelli, Das Buch Ezechiel2 (in Strack u. Zöckler, KKzAT.), München 1896, S. 80, z. St. u. Kraetzschmar, Dias Buch Ezechiel (in Nowacks, HKzAT.), Göttinnen 1900, S. 64 f., z. St. 39 Den Hinweis, daß das von iE. gebrauchte Beispiel von במה״“, auf das in Eseh. stehende Wort sich beziehe, hätten Biach und Freund nicht erst von Rosin erfragen müssen, er findet sich bereits bei Josef b. ’Eli'eser, 'vgl. meinen Josef Bonfils, Heidelberg 1911, B. I 90, ZI. 9, wo zwei Erklärungs« möglichkeiten gegeben werden u. z. entweder בא + מה oder ביאת מה• 40 Zu allen Darlegungen iE.s hier, vgl. die trefflichen Darlegungen Josef Bonfils in seinem von mir hrsg. צפבת פענח״", B. I, 159 f., 217 zu Ex 910 u. S. 234 zu Ex 1428. Über den Königstitel Pharao, vgl. Gunkel, a. a. O., S. 156, zu Gen 125. 41 42 Bacher, Varianten usw. in MWdJ., XVIII 14, hebr. T., z. St.: למי שמדבר עם המלך להזכיר שם העצם• Vgl. auch Yahuda, a. a. O., S. 13 f. u. 44 f. 43 Für das irrige Par oh bei Feuchtwang. 44 Vgl. über denselben Zunz, GV.2, Frankfurt a. M. 1892, S. 306 f.r Buber, Einleitung zu seiner Ausgabe des מ׳ לקח טוב u. Markon in JL. V 958, s. v.