Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 5 · p. Seite 430

430 David Herzog“ gegebene Erklärung des Wortes^bM“ als aus בא *4 בל erwähnt84, aber in seinem Kommentar zur Genesis uns folgende Erklärung desWortes gibt: ואנמ]א אן יכון אחד אלבאא[ין] פי בבל לא...ב1ה] בל זאיד ו ייכון אצל בבל בא ולאם פקד יתר[אדף אללאם] פי הדה אללגה והי אלסקוט כמא יתרדף פי לגנה‘] אלקטע [אללאם פי] ימולל (תהל׳צ/ו׳) וכדלד לנה אלסקוט נחו ונבל כעלה כלנכו(ישעי׳ סד, ה׳) אלדי] אצלה אלבא ואללאם ואלנון פיה ללאסתקבאל ונ3ח]ו בעמינם הוא] יתבולל (הושע ז׳, ח׳) אלדי אללאמאן פיה מתראדפאן ואלאכתר פי הדה [אללנהז בנון אצליה טאהרה ומכתצרה. Wie Skoss treffend nachgewiesen hat, beruht die hier ger gebene Erklärung auf der von David b. ,Abraham ,Alfäsi in seinem Jämi4 al-’alfäz (MS. Petrograd No. 604, fol. 71b) gegebenen Erklärung: לבא בל אם ללבלבלה כקו׳ על כן קרא שמה בבל [בלל כי שם בלל י״י ומתלה ונבלה שם שפתם (בראש י״א, ד) ומתלה אפרים בעמים הוא [Ms. ועליהו (Ms. תכולל ( הושע ד, ח,) יתבלבל ויתשתת .• . ולנא בל אם ללסקוט (ללסקט לא יבל (תהל׳ א׳, ג׳) ודקה לא יסקט וקד יכון בזיאדה נון כאלה נובלת עליה (ישעי׳ א, ל,) 35<כנבל עלה מגפן וכבובלת (יש:י׳ ל״ד, ר׳ Überschauen wir nun alle diese Erklärungen, dann sehen wir, daß iE. wie so oft, auch hier Hajjüg folgt, nur daß er die von Ha jjüg angeführten 2 Beispiele und zwar 44בבל״ (Gen 119) und 46בגד״ (Gen 30!!) noch um das Wort 44במה״ (Eseh. 2029) vermehrt, indem er sagt: בבל: שתי מלות ואלף חסר ובן בגד ובמה. Es ist mit größter Wahrscheinlichkeit anzunehmen, daß iE. auch dieses 3. Beispiel, das sich bei Hajjüg nicht vorfindet, irgendwoher entlehnt hat, nur kennen wir vorläufig die Stelle nicht. Denn daß das Wort schon frühzeitig angez weif eit und nicht als ״Anhöhe44 aufgefaßt wurde, ersehen wir auch schon aus der Erklärung Rasis, der es allerdings aus dem fragenden Pronomen מה und dem Präfix ב zusammengesetzt wissen will לשון גנאי כלומר במה היא נחשבת) während iE., wie auch manche neuere Lexikographen und Erklärer, es als aus בא + מה das, wohin man geht, zusammengesetzt betrachtet. So z. B. Fürst36, Ewald37 und Smend38. 34 Ebenda, S. 59 f. u. S. 134, Z. 4 f. v. Bl. 22b. 35 Ebenda, S. 60 u. 134. 36 Hebr. u. chald. Handwörterbuch2, Lpz. 1863 I 195, s. v. 37 Propheten2, Göttingen 1868, II z. St. 38 Hitzig, Ezechiel, hrsg. v. Smend2 (in ״Handbuch zum AT.,), 1880, z. St. Vgl. jedoch gegen diese mit unzüchtiger Nebenbedeutung dargelegte