Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1937-01-01 · Heft 5 · p. Seite 427

Bemerkungen zu ibn Esra dem ״Historiker“ 427 uns folgendes mitteilt: בלל: על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה׳ שפת (בראש׳ U*+:>\ä בבל בא בל j 0I (ייא,ט׳ W-CuAWJ L^sjI Jä&UI^ oül vÜj liUJJj lvX5>lj U.a*J wäi! ג1נ sjol3 *JLT »^>0/ ^jJI (בנד <שם ל/י׳א Lxpj Jais\JI 2\^1^ בבל בלל ל1ל g^aj Iv3^ בא גד ^bui/ Bei dieser Gelegenheit ist es nicht unwichtig auch darauf hinzuweisen, wie es überhaupt zur Zusammenstellung dieser zusammengesetzten Wortformen bei iE. gekommen ist, die er — wie wir weiter unten sehen werden — ursprünglich überhaupt abgelehnt hat22. Der erste, der sich eigentlich über eines dieser von iE. erwähnten Komposita, soweit wir dies literarisch nachweisen können, ausgesprochen hat, war Saadia, der das Wort ״בגד״ Gen 301נ mit den Worten: באה ההגדה קד צח אלכבר es kam die Kunde, wiedergibt23. Über den Wert oder Unwert dieser Deutung sei hier kein Urteil abgegeben. Ihm folgte der ungefähr um das Jahr 1000 anzusetzende Karäer David b. ,Abraham Alfäsi, der in seinem JaUi^l hebr.אגרון, das handschriftlich in der Bodleiana 21 Bei iE., vgl. Ewald u. Dukes, Beitr. z. Gesch. d. alt. Auslegung usw., Stuttgart 1844, III 153:בלל: על כן קרא שמה בבל שם בללה׳(בראש׳ י״א, ט׳) יתכן השורש במלת בבל ש ת י מ ל ו ת "בא" "בל" והתחברו ושם שם אחד על כן נכתב בלא אלף ובמבטא יתברר האלף ונשענו על המבטא והפילוהו מהמכתב, וכמו בגד (בראש׳ ל/ י״א), שנכתב בלא אלף מלה אחת והשורש שתי מלות בא גד, על כן אמרתי יתכן היות בבל כמוהו Über die Übersetzung dieser Stelle bei Gikatilia, vgl. Nutt, Two Treatises on verbs containing feeble and double letters by R. Jehuda Hayug of Fez usw., London 1870, engl. Abt. S. 122 u. hebr. Abt. S. 106. 22 Vgl. iE. Sahöt, S. 69a: ולפי דעתי שלא יתכן להרכיב שם עם שם או שם עם פועל כי לא נמצא" Geändert in: שפת יתר S. 7a, Nr. 11: כי איןבלה״ק מלה אחת שהיא מורכבת משתי מלות בפעלים ובתואר השמות שהוא נגזר מן הפעלים רק תמצאנה מועטות במלות הטעם כמו לפלמוני, עדן, בלעדי. In seinen Kommentaren, Gen 119, 3011, Ps 11612, Hos 135 u. מאזנים S. 19b nimmt er allerdings keine Rücksicht auf diese Regel; vgl. Bacher W., Abraham ibn Esra als Grammatiker [iEG.]), Straßburg 1882, S. 115, Anm. 1. 25 Ed. Derenbourg, Paris 1893, Gen., S. 45r z. St. Vgl. auch ם׳ תשובות דונש הלוי בן לברט Breslau 1866, S. 5, Nr. 14 u. iE. שפת יתר S. 7b, Nr. 13. Jes 651נ_ allerdings (Ed. Derenbourg, 1896, S. 96, z. St.) übersetzt er: אלגאצדין ל ל ותן אלמאידה ואלמאליין לאצבאפה אלמזאג*= welche die Tafel herrichten für den Götzen und die für verschiedene Gottheiten einfüllen den Mischtrank. 28*