Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1935-01-01 · Heft 2 · p. Seite 166

166 Nachura Wahrmartn. S. D. Luzzattos0, zurückweist. In der Einleitung zu seiner Schrift תפארת למשה gibt er einen kurzen Überblick über die Angriffe auf die Schriften Maimonides' seit ihrem Erscheinen bis zu ihrer allgemeinen Anerkennung durch das Judentum, die besonders dadurch zum Ausdruck kam, daß seine Glaubensartikel in das Gebetbuch Eingang gefunden haben und daß seine halachischen Entscheidungen von Josef Caro kommentiert und vielfach in seinen Schulchan Aruch aufgenommen worden sind. Hierauf folgt in sechs Abschnitten die Widerlegung der gegen die Schriften von Maimonides erhobenen Einwände. Von den Angriffen Luzzattos gegen Maimonides ist folgender der wichtigste: .והנה הרמבים טם כל התפלספותו היה בעוכרינו, כיי שזחלה היו דברי חכמים כדרבונות להגזדג את הבהמה *הלא היא החמין) אל בל אשר ייראו החכמים טוב ומועיל לפי הזמן והמקום; והוא הדמביים טשה אותם כמסמרות נטועים לא יזוזו ממקומם. כי הנה כתב הלכות פסוקות, ובקש להסיר כל הספקות. ולהשכיח כל המחלוקות* ולהביא את בל ישראל דאת כל חכמיהם שבכל דור וחדי תחת טול המסקנה אשד ישרה כמיני חכמי התלמוד או בעיניו, חחת כי במשנה בזכרו נם דברי היחידים, למען ידמו ־דור אחרון שתי הסברות יחדיו, ויחקרו אותן, ויפסקו הלכה בדברי זה או כדברי זד. לפי ראות עיניהם ולפי צורך הזמנים, ואלמלא הראב-ד שעמד ננד הרמב״ם וגדר בפרץ.. אולי כבר נשכחו ונאבדו המשנה והתלמוד, וחדי'אנו ובנינו ובני בנינו ־ משועבדים היינו להרמבים ולאריסטו, בלי שנוכל לחקור אחר מקור הדברים ולדעת הענינים על אמתתם, ואמרתי "ולאריסטו" כי כמת סנינים יש במשנה תורה שאינם לקוחים מדברי דרל אלא מדברי אריסטו ומפרשיו הערביים, בנון בהלכות יסודי תורה והלכות דעות", (vgL Kerem Chemed III, S. 66—67, und תפארת למשה S. 4c). Chajes weist darauf hin, daß Maimonides sich gerade durch seinen Mischnakommentar um das Verständnis der Mischna sehr verdient gemacht hat und daß er auch nach der Abfassung seines ״Mischne Tora“ mit großer Hochachtung von ihr spricht (S. 4 Sp. c—d). Ferner geht aus dem Mischne Tora selber her- 6 S. die scharfen Wendungen in תפאררנ^למשה S. 4b, 7a, 10c—di, 11b, 17b. Chajes nennt Luzzatto nicht direkt (המשתד״ל) und führt für seine Zitate keinerlei Quelle an. An derselben Stelle (a. a. O. 4 b) erwähnt er auch J. S. Reggio (המיש״ר). Die betreffenden Äußerungen von Luzzatto und Reggio über Maimonides sind kn כרם חמד IH (Prag 1838) S. 66—70, 81—83 ersduenen. — Diese Schreibweise von Chajes tadelte bereits Rapoport im כרם חמד VI (Prag 1841) S. 204—206, 228, 259. — Zur Kritik Luzzattos vgL auch S. Huarwitz,. מאץ (Berlin1914 ׳) S. 125 ff. und- Achad Haam, זנל פרשת דרכים W (Berfe 1921), S. 30fL