Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 6 · p. Seite 611

Besprechungen 611 Auch sonst hat der Midrasch-Text durch die starre Beibehaltung der Londoner Lesung Schaden gelitten. Aus den Varianten und den! Kommentar wird klar, daß der Herausgeber gestehen muß: Video meliora proboque, deteriora sequor. S. 985,3. Den Schülern R. Josuas, die zur Zeit der Religionsverfolgung sich unkenntlich machen, paßt die Rechtfertigung in den Mund בניד, אנו ועליה אגו ■נהרגיין׳ אלא שאין דרכו של אדם לאבד את עצמו לדעת (S. dazu Albeck מבוא S. 125). — S. 986,3 1. עובד אלדדם עד מותו ישבע מלחמו של עולם הבא S. 997,6 st. משאן .1 מישאן, Anfangsbuchstaben für 4 1018 — .מלכים שופטים אלופים נשיאים zu ergänzen ר׳ נחמיה אמר, אמר ראובן בכור אני usw., Rüben fühlt sich für Joseph verantwortlich — 1020,6 zu lesen עבירתן של שבטים זכות לעולם dadurch, daß Josephs Brüder sich zum Mahl setzten, machten sie sich um die Menschheit verdient: diese wurde derart durch Joseph vom Hungertod bewahrt. — 1030,4 zu lesen קודם עד שנולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון ehe noch der erste Bedrücker (Pharao) geboren wurde, war schon der späte Erlöser (Perez Sohn Judas, Urahne des Messias) geboren. — 1061,2 st. פנטי h פתיא Jüngling (arabisch); — 1095,2 st. חמית •1 חמת ich habe gesehen; 1106,5 st. כפאן לימול .1 כםפן לימול Joseph verpflichtete die Ägypter zur Beschneidung. — 1113,3 st. אבלית .1 אכלת ich habe gegessen. 1145,5 st. מעשרה מקולי חומיים l. 1151,1 — .מעשרה קולי חומרים st. פוק דון .1 פוקדון, geh! urteile; 1265,4 st. אריסו •1 ריפו (Gift der Schlange). — 1205,3 das Notarikon פחז aufzulösen in 1213,5 — פחות חטאת זנית st. .1 וכתוב בחנניה 1226,2 — .וכתוב בדניאל ובחנניה st. 1273,10 — .מבניכם .1 מבני בניכם st. חנינה 1. 4 ,1273,3 — .יוחנן st. סלפידןם .1 ם ו לפירי ם Posaunen, st. קיסים 1. קסידם cassides ״Helme“ (Cod. Vat.). Orthographische Eigentümlichkeiten. Albeck weist in seiner Einleitung (105) auf ganz auffällige Schreibungen des Cod. Lond. hin. Seinen Beispielen sind aus den hier besprochenen Heften manche andere hinzuzufügen (besonders auch bizarre plene-Schreibungen). Diese Absonderlichkeiten sind auf Grund der Mehrzahl der ernsten Textzeugen zu beseitigen. Daher: 977,3 st. עימי zu schreiben 9—978,7;עמי st. ניטען sehr. נטען; 1032,2 st. חטיא sehr. 1075,5 ,חטא st. עיורים sehr. 1106,3;עורים st. ובערביא .1 ובערבוביא .(Arabien); 1140,3 st. שעי sehr. 1153,2;שני st. ,ממיר 1. 1185,4;מימיה st. למוסרות (Denunzianten) eher מסורות noch Analogie von 1207,2;לקוחות ,דרוכות st. משנים .1 מישניים (Mischnalehrer); 1221,5 st. ליסוריהן .1 לאיסוריהן (Prüfungen); 1227,5 st. קלותו •1 קלתו (Naftalis Schnelligkeit). Leider ist das Verzeichnis der Abkürzungen keineswegs erschöpfend. So z. B. wird אב״א oft gebraucht und erst in Albecks מבוא S. 132 wird erklärt, אב״ א bezeichne Abraham ben Ascher, den Kommentator der Venezianischen Ausgabe. Von-S. 991 taucht ein neues Siglum auf: ש zur Be- Zeichnung für פירוש בראשית רבא, S. 1137 ש״ב für שנוי, חלוף נוסחאות ==) ח׳ע); erklärungsbedürftig auch 1045, Komm. 3 1241 ,בהפשב״ע, Komm, infra 6 ק״ע u. a. Griechisch-lateinische Lehnwörter. Albeck verwertet meist die Feststellungen von Levy, Krauß-Löw. Löw hat brieflich eine scharf-