Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 5 · p. Seite 512

512 Gerhard Scholem ונטה לך על ימינו ותמצא אור שהוא אור בהי״ר. ועל.שמאלו ותמצא הדר שהוא אור מזהי״ר וביניהם ולמעלה מהם אור הכבו״ד וסביבותיו אור החיי״ם. . ולמעלה ממנו כתר האור המכתיר חפצי הדעות המאיר דרכי הדמיונות המזהיר זוהר. המראות ואין חקר ותכלית למאור . ומכבוד שלימותו רצון וברכה ושלום וחיים וכל טוב אל השומרים דרך ייחודו. ומן הנוטים מדרכו האור שהוא מתעלם, ומתהפך מדבר לתמורה בתוכחות מוסר וביושר לפי כוונת היודע לכווין לאמתו בדבקות מחשבה ורצון הנמשך בהלימות חזקתו מאין חקר. כי לפי התחזק בה הכוונה למשוך חוזק ברצונה ורצון בדעתה ודמיון במחשבתה וכה בהגיעה ואומץ בעיונה כשאין הרהור וחפץ אחר מתערב בה והיא מתחזקת בעוצם הנהגתה למשוך משך הבא מאין סוף נגמר כל דבר וממשה לדעתו ולרצונו, אם ידע להקיף פאתי המוגבלים ורצון מחשבותיהם מן העקר אשת הם. ממנו ויתעלה. עליהם בכה כוונתו ויעמיק כדי לסתור הדרך מעקרו ולחדש דרך לרצונו בכת כוונתו אשר היא מכבוד שלימות האור המתעלם אשר אין לו מראה ולא דמיון ולא שפור ולא מדה ולא אומד ולא גבול ולא חשבון ולא קץ ולא חקר. ולא מספד ואין לו סוף בשום צד. והמתעלה בכח כוונתו מדבר לדבר פד הניפו לאין סוף. צריך להנהיג כוונתו בדרך הנאות להשלמתו שיהיה הרצון העליון מתלבש ברצונו לא:שיהיה רצונו בלבד:מתלבש ברצון העליון. , שאין השפע כמעיין. המתגבר שאינו פוסק אלא כשהוא זהיר. בהתקרבו לרצון,העליון בעניין שיתלבש רצון העליון ברצון תאותו בהתאחד רצון העליון ורצון השפל בהשואתו בדבקות האחדות ימשך השפע כדי,השלמתו. ואין השלמת רצון השפל בהתקרבו לצורך עצמו כי. אם בהתקרבו ובהתלבש בו חפץ ורצון.לגלות די ההשואה המתעלמת בסתר תעלומה. ובהתקדבו על דרך זהי או רצון העליון יתקרב אצלו ויוסיף אומץ בכחו וחפץ ברצונו לגמור ולהשלים כל דבר ואפילו לרצון נפשו שאין לרצון העליון הלק בו < ובדרך וה נאמר שוחר טוב יבקש רצון. כי לפי הדבק רצונו■ בעניין הנאות לרצון העליון, יתלבש בו החפץ וימשך לרצונו באיזה עניין שיתחזק בו בכח כוונתו,וימשיך השפע המכתיר סתרי החפצים וההויות בדרך חבמ״ה וברוח בינ״ה ואומץ הדע״ת. וכפי אשר יתלבש ברוח. ויבאר.כוונתו בדבריו ויעשה סימן במעשיו ימשוך השפע מכח לכח ומסיבה לסיבה עד היגמר• מעשיו ברצונו. ובדרך. זה היו הראשונים שוהין שעה אחת קודם התפלה להעביר שאר המחשבות ולקבוע דרכי הכוונה וכח הנהגתה. ושפה אחת בתפלה להוציא הכוונה בדיבור הפה. ושפה אחת אחר התפלה■ להרהר היאך ינהיגו כח הכוונה הנגמר בדיבור בדרכי המעשה הנראים. ומתוך שחסידים הם תורתן נעשית ומלאכתן מתברכת. וזה הדרך מדרכי הנבואה שהמרגיל עצמו בה יפלה למדרגת הנבואה. Dies lautet in möglichst genauer deutscher Übersetzung: ,,Wer etwas in seinem Sinn mit vollkommener Festigkeit festsetzt, dem wird es zur Hauptsache“. 'Wenn du also betest und Benediktionen sprichst, oder (sonst) die Kawwana auf etwas in wahrer Weise richten willst, so stelle dir vor, daß du und alles um dich Licht bist, von jeder Richtung und jeder Seite Licht; und in dem Licht ein Lichtstrom und darauf ein ״glänzendes“