Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1933-01-01 · Heft 5 · p. Seite 375

Ein hebräischer Dichter des 15. Jahrhunderts: Mose ben Joab 375 ebd., Bl: lb—2a. o לדניאל "1 2' ן דויד האל1*׳ לדל גואל ולךחוקים3*•?ואו קינה כקול מינה י׳ זממי ח?רו8 שקים• אבוי על עם?שוט ז־ינם .ואף מכים .וגם לוקים13׳ מזי־ש חושו ושק ל?שו׳?חוצות עיר ובשוקים3• אבוי חמדת מביני דת׳ .ססילי אל מזקקים׳ וחי יצע/ליום בצע אלהים6 דזי כמ?מקים* המול לכם אזי מחיה T : * : V T : •läידידכם מעפר4* הקים ולב נקרע׳ וראש נ?רע׳ באבלי6 אם .ונאנקים7 * * * * 12 13 14 15 16• ושם אביון אלי עליון׳ ואנשי שם והון דקים Ia• .וקול!רץ עלי פרץ8 לקרוב לי8 ולרחוקים׳ 1 Diese Elegie hat dasselbe Versmaß und beinahe denselben Anfang wie die alte, einmal zu Unrecht für uralt gehaltene Grabschrift, die Mose ihn Chabib in der Einleitung zu seinem Werke Darehe Noam zitiert. Diese beginnt .שאו קיבה בקול מרד. An Stelle von בקול מרה haben wir hier כקול יענה, wie es der Binnenreim fordert. 2 Ms. חזרו; vgl. v. 28. 3 D. h.: ,,ihr alle, die ihr in den Straßen seid usw.“. 4 Vgl. Esth 43. 5 Ms. 6 .אלקי Ms. כאבל; vgl. Ps 3514. 7 Ms. 8 .נאנקים Ms. עלי ארץ; vgl. Hi 1614. 9 Ms. לקרובים צו. 10 D. h.: ,,Daniels wegen“. 11 Vgl. ישראל בחירי אל, Anfang eines Reschut zum Kaddisch von Jehudah Ha-Levi (Davidson, Ozar II, S. 453, Nr. 4217) und einer Selicha von־ Jizchäq Kansi (ebd. Nr. 4216), die unserm Dichter sicher bekannt gewesen sein wird, da sie im italienischen Machsor (ed. Livorno, II, S. 73) enthalten ist. 12 D. h.:,, Befreier des Elenden und der Bedrückten“. 13 D. h.: ,,Weh über die von der Geißel des Zornes geschlagene und gepeinigte Schar“ (die Armen, die Daniel unterstützt hatte). Man beachte den Reim קים :—כים —: nach der italienischen Aussprache besteht kein Unterschied dazwischen. 14 Wegen der unregelmäßigen Vokalisation des Wortes מעפר s. Brody in der Einleitung zu Macbberot Immanuel, S. 8. Vgl. I Sam 2a; Ps 1137. 15 In den Versen 15—18 beklagt der Dichter das Los der Thorabeflissenen, deren Mäzen Daniel gewesen war. 16 D. h.: ,,er hat den Niedrigen zu einem Höchsten, und diejenigen, die nichts besaßen (רקים), zu Menschen von Namen und Vermögen gemacht“/ Wo ich ואנשי שם vermute hat das Ms. ואישים שום.