Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1933-01-01 · Heft 2 · p. Seite 133

Abraham ibn Esra zu Ex 2510 und Jesaja 57, 133 irbt 1מחיר הראיה אשר יביאון לבית הרואה [ענינו יורה. Auch Haj j 11g scheidet zwischen ),ותשורי‘* und ,,2“תשורה. — Gegen diese Erklärung Saadias wendet sich nun DünaS ibn Labrat in seiner Streitschrift gegen Saadia3, indem er meint, das Wart ,,ותשורי“ sei nicht von der שור/ן I4, sondern von einer Vשור II5 abzuleiten und ist die Stelle demgemäß so zu übersetzen: Und du ließest dich beim Könige mit besonders wohlriechendem (בשמי משמים) Öl sehen. Ja, meint er, auch das in I Sam 97 stehende תשורה״“ bedeute eigentlich nichts anderes als ,,sehen“, und zwar im gegenständlichen Falle ,,den Seherlohn (J^)“ und ist die Stelle dort also zu übersetzen: Und ein ״Seherlohn“ ist auch nicht da, daß wir ihn dem Manne Gottes bringen könnten. Wir sehen also die Erklärung in bezug auf ,,חשורה“ deckt sich mit der des Menahem, von dem er sie entlehnt haben dürfte. Aus allen diesen Erklärungen heraus, suchte nun ibn Ganäh, der Meister der Lexikographie, in seiner methodischen Arbeitsweise6, uns einen Überblick über die gemachten Lösungsversuche, in seinem ersten Werke, im vjütf' zu geben, wenn er sagt7: (אשר שר לה׳ <תהל׳ ז/ א״ Läx5>I J6 1 Ebenda s. v. שר IV (das in der Ausg. stehende השביעי ist in הרביעי zu verbessern). Ras! allerdings macht keinen Unterschied zwischen unserem .,ותשורי“ und dem in I Sam 97 stehenden ,,6ותשורה‘, denn er erklärt an beiden Stellen das :Wort mit dem Erscheinen mit einem Lohne, indem er zu Jes 579 sagt: ותשורי למלך בשמן: ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בבל מיני'תפנוקים ״ תשורי: לשון ראית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במד׳ כ״ד, י״ז) וכן ותשורה אין להביא <ש״א ט", ד) דורון של הקבלת פנים und zum Stichworte תשורה (I Sam 9ד) bemerkt er: ומנחם פירש תשורה אין לשון תקרובת ראיה פבי מלך ואדם חשוב לשון אשורנו (במד" כ״ד, י״ז) וגראין דבריו. 2 ^JÜ! 0(^6 ujUS'y ed. Jastrow, M., Leide 1897, S. 129, s. v. שור (D 9721, wo für ותמורה zu lesen: ותשורה; N. 58!0, s. v. שור). Übrigens subsummiert er unter der שיר/ן Wörter von dreierlei Bedeutung: 1. שיר (vgl. Ges. HW.13, S. 837, s. v.), dann תשורי (Jes 579) und zuletzt תשורה (I Sam 97). 3 ם׳ תשובות דונש בן לברט וכר, Breslau 1866, S. 20, Nr. 63: ,ואין פתרונו כשאמר אבל דימויו אשורנו ולא קרוב (במד- כ״ד, י״ז) ופירשתי והרביתה לו הבישול בשמי בשמים ושגדמה לו כי הוא מן מנחה כמות ותשורה אין להביא <ש״א ט״ז) ואין תשורה אלא מן אשורנו (במד" ט" ז,) אין עמנו מה שניתן לנביא בנבואה שראה לבו• 4 Ges; HW.13, S. 809, s. v. 5 Ebenda s. v. 6 Bacher, Leben und Werke des Abulwalid Merwän ibn Ganäh usw., Budapest 1885,11 f. und Die hebr. Sprachwissenschaft usw., Trier 1892, S. 49. 7 Derenbourg, J. u. H-, Opusciiles usw., Paris 1880, S. 117, s. v. שור.