Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1932-01-01 · Heft 4 · p. Seite 382

382 Max Freudenthal למאורות: והנה אל תחכם אם יהיר נקראים מאמיני הש״ץ1 מתים ולפי אשר דימה מכ״ת2 לכת ההוא אשר טועים בגוף ובעל תמונה, ודאי שאלה זו לא הוצרך, ור״ע3 טעה בבן כודבא: ואך כי מעשה בני אדם הללו ותחבולותיהם ותלמידיהם כתלמידי מינים גמורים ואין בין זד* לזה כלום: ותחלת המשכתם לפני בני אדם ההולכים לתומם וחושקם לבא בסוד ה׳ לגלות סוד אלקות בשם אומרו הוא הש״ק אשר גילה מסתרים אלו לבני אדם. ואחר שבטוח שמקבל ממנו שמאמין בכל אשר אמר לו ונשתקע בהימנותו בידם המה מרהיבי העניין ההוא ומרא-ם פנים במאמרי הזוהר על חלומותיו ועל דבריו עד שהשלהבת בלב המקבל עולה מאיליו לשתות בצמא דבריו ולתאוה יבקש נפרד ונמשך אחר* המלמד תוהו בכל ענינו לסתור כל דברי תורה וסודותיה שבכתב ושבע״פ: ההו דורשים תחלת כל דבר ואח״ז יטעום לו אמונה הנפסדת שלא נהייתה מבריאת עולם ועד עכשיו, שהעובד על עברה קלת משובח יותר מן עושה מצוד. אחת מכל מצות ה׳ והעובר על עברה חמורה משובח, זולת קצת מן מצות והן מועטים נשתיירו כחק ולא יעבור ואף על זה יכפר העובר באמונה שלמה בש״ץ: אלו הדברים שניחן רשות לפה לדבר: אמנם שארי הדברים הנוגעים ללימודם בקראן סוד אלוהות אסור לדבדן, ואף להרהר לדבר שהותר4 בעד המסית לא הוחד במסיח ומדיח בעצת נפש באלה: ולהיות נמצא בהם כמה מידם שונים וא״א לפה לפרוט: הודעתי כלל עדניהם וחכם הירא דבר דר ונשמתו עמדה על הר סיני יהי נפרד מהם ומכל המוכס: וגם בהיותי נזכר וכותב בדמעה על הרעה כי נהייתה בעמינו אוי לנו כי וכמה נפשות ונשמות נפסדו בעצת מסיתם: ולפני שש ושבע שנים לבשתי כמעיל קנאה והודעתי ועוררתי לקצת גאוני הדור והקדושים אשר בארץ המה למען יתעוררו להעביר תרועת שופר לפרסם את העניינים ולהזהיר את כל איש ישראל מנגרע אל מרמזי אל ולהפרישם מעדת הגולה« ודד יכפר בעד העלמות עיניהם מסיררים ולא שמעו בקילי: ומ״מ עשיתי את שלי להודיע על מקצת המקומות הכתב הסמוך: והכתב ההוא בתבתי לפי המקום והשעה שהרגשתי שיש שם במקום ובזמן ההיא העושים כמעשה הכתב הנזכר והזהרתי על דברת בני אדם ההמה, כי כמה מינים שונים בעדה הי־עה הזאת: ע״כ עודדתי והזהרתי על דברת בני אדם כתקוע שופר בקול למען ה׳ אלקיי ישראל להתרחק מכתם את כל אשר בשם ישראל יכונה מן המאמינים או מן המזכיר ש״ץ לטובה או מבקש לגלות סוד אלקות בסודישתא העדה/ להרחיק כמטחוי קשת: יצר לב האדם אשר כבר בא בסוד אלקים ומבין מדעתו6 להבין ולהשכיל ולהבדיל בין קידש לחול בין טוב לרע אם המיר ימיר המגלה וחיך אוכל יטעום תוכו וקליפתו יורוק דדו מלהזכיר ואין טוענים למסית7 מדיח וליכא פרוקא לפכנתא8: ועל כיוצא באלה ועל הבלות מוחזק ולא נשמע דבר ממנו כ״א הזכרת הדברים הנ״ל, 'ואו או קאמינא דרי הוא כחומר איסור דאורייתא ניספיקא: כ״ד הדואג ונאנח בשברון מתנים על נפשות טהורות כי נפלו בנופלת בעומק צבי __ ש״ץ 1 * .מכבוד תפארתו — מכ״ת 2 .ורבי עקיבא =. ור״ע 3 Ber. 20 b. Sabb. 150 a. הרהור לאו כדיבור דמי 4 5 Bei den beiden Worten hat schon der Kopist am Rande angemerkt Wenn er richtig abgeschrieben hat, bleibt nichts .לא ידעתי פירושו לי״פ und unter Bezug בסוד ישתא ד״עדה :übrig als das Wort auseinander zunehmen auf 4 BM 20, 11 zu erklären: sie suchen das göttliche Mysterium in eines aufzulösen, aus dem die ganze Sekte ihren Durst löscht. Ist der Text zu Ein .בסוד ישרים ועדה :!111 ändern, so denkt Wachstein an Ps im Schweigen der Gemeinde“ lesen.,, באדישתא anderer Vorschlag will .1 ,6 Nach Chagigah II .7 Nach Sanhedrin 29 a. 8 Nach Abodah Sarah 30 a