Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 7 · p. Seite 454

454 247 ,4) כמן), b וכן בלשון ישמעאל קורק אותו כמון. Die Bemerkung geht nicht tief, ist sehr bekannt, wurde vielleicht eben darum im Aruch ausgelassen. 7269 ,4) כפ). Aruch setzt ein it. Wort, dann B ובלשון ישמעאל כאם, also wie it. bolla eine Feuerblase, d. i. durch Feuer verursachte Blase. 6279 ,4) כםפא), B ובלשון ישמעאל כספא; richtige Bemerkung. 281 ,4) כפיתא). Aruch =־ Korallen (K möchte בסיתא lesen, aber 'כ mit kaf wird zu halten sein, vgl. J astrow 654). B 'ויש מפר כסיתא ממש ששמו בל׳ ישב' כסא. Er dürfte also ein Kleid meinen; arab. כפא wird vom Gaon ed. Epst. 76 zu מעפרת gesetzt; so genommen erhält כפיתא ממש erst recht einen Sinn. 24,494) כפל) für hebr.בסלים Lenden, b ובל׳ ישם׳ כאצרה שהבשר כפול. Das arab. Wort kann ich nicht identifizieren. 306. ,4) כפת הירדן). Vor uns im Aruch: והוא עמברא בלעז; b jedoch: והוא ענבר בלשון ישמעאל ובלעז אנברא. Sowohl arab. ענבר als it. ambra sind bekannt,, und K bringt sie z. St. 316 ,4) בדבין) Chull. 59b. Die LA *בדכח verwirft K, aber 2יו3 ו und B haben כרבוו; B im Artikel selbst: כרבום, jedoch gestrichen und zu כרבוז emendiert. Sodann b: פי׳ קרנו דומה לאבטיח כי האבטיח נקרא בל' פרם כרבוו. Persisch karbuz, deutsch Kürbis, ist ganz richtig, und K selbst spricht davon 3, 199; 7, 214 (קרבה ist entschieden קדבוז zu lesen), vgl. L ö w, Flora I, 548. 333 ,4) כרנב&ות). Die arab. Glosse figuriert im Aruch ed. Kohut, aber b hat etwas mehr: ובל' ישם׳ כרנבי־בלש' רבים כרבבאות; .die Einzahl fehlt in den Edd., wo nur: *בל׳ ישם* קררין כרבבאוח 353 ,4) כשרa) zu Berakhot 43a כשרתא, im Aruch: עיקרו שמן ומערבין בו כמה מעין מעצי בשמים usw. in B jedoch: ,..,ממעי בשמים והוא אל כאן בל' ישמעאל ועצי בשמים הן שמכשירין אותו מעשה רוקח .מפוטם, כגון זה מברכינן עליה בורא עצי בשמים, כגון אל גאליה וכדומה לה 355 ,4) כשותa). Auch hier figuriert die arab. Glosse im Aruch ed. K., aber hernach hat b noch: ויש אומ׳ כשות הוא הפרח של פשתן והוא ירוק. So steht es weder bei Aruch noch beim Gaon ed. Epst. 123. 4,361) כתם) Aruch :.it. macuia; B ובל' ישמעאל מבע (vieii. מבנו, die Schrift ist undeutlich). Arab, טבע nach Belot: sale, crasseux; vicieux. 5,29) לוףa z. 1) b ובלשון ישמעאל אל קולקאם. Das steht w. unten auch vor uns (ohne אל) und bietet nichts Neues. 233 ,5) לחםb) B nur um אל mehr: אל לחם. Dasselbe gilt auch für 36 ,7) לטם), wo B .אל בלוט 44 ,5) למם), im Aruch: Arabisch nennt man den Hund 1ms. Das hat B wie folgt וכן בלש' ישמעאל א1מ׳ יא למם, so punktiert, also der Anruf an den Hund, mit dem bekannten arab. ja o! 5,45) לבך) Aruch: פי' לשון לעו לבצארומח. Die Sache ist in dieser Reihenfolge verdächtig, denn wozu das hebr.- Wort wiederholen? Vorher stand schon aram.רומחא. Unzweifelhaft B richtig: והוא אל רמח, das bekannte gleiche Wort auf Arabisch; dies. Rumh gesprochen, dürfte jenes רומח noch besser sein als ׳# . .רמח