Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 6 · p. Seite 379

der ihre Zwischenräume durchdringt, zusammengehalten und bewegt werden1. V. 112—115. וחוק הוד גבורת האוירים הלא תבל מטבעה ונירים משרתי האלהים הגברים ועצבים בשרותו גדורים שלישית היא טביעת האדמה ומחמר ומיון וקרח רביעית היא להב אור ומנה אשר עובדים אלהיט־ ביראה Die Drei ist die Prägung (das Urbild, die Idee im platonischen oder die Form2 im aristotelischem Sinne) der Ei'de und. die erhabene Wundermacht der Liifte, die V ier das Auf flammen des Feuers3, aus dem die Engel her vor gegangen. להב ist gegen das Metrum, das hier יתד ותנועה fordert, ich vermute ל ה י ב ת. Was aber mag נדודים (gemauert, eingepfercht) in diesem Zusammenhänge meinen? Das nächstliegende גדודים (geschart) ist leider durch den Reim ausgeschlossen. Man hat die Wahl zwischen סדורים ,הדורים und ברורים. Die unverkennbare, in הגברים und ביראה besonders betonte Anlehnung an כלם אהובים כלם ברורים כלם גבורים ובלם עושים באימה וביראה רצון קונם im Morgengebet spricht für ברורים. Die Bezeichnung der Engel als גברים (des Metrums wegen statt גבור־ים) beruht auf Spr 2122 (s. Jalkut z. St.). V. 117a: והם יו״ד ו״ו חתומים בם שמי רום. statt והם ist וה״א zu lesen. v. 120: בירד ו״ו ה״א חתמה עוד ושקטה כמו נרות להאיר כל עברים Der Dichter schrieb wohl וקשטה במו נרות: Er versah sie (die Erde) mit Lichtern. V. 124: . ועל כל ניב מקודמות רשומות ואל״ף מ״ם ושי״ן אמות כאורים ich lese באל״ף statt ואל״ף und באורים statt כאורים: Den Vorrang vor allen Lauten haben die mit Alef, Mem und Schin bezeichneten, als Mütter aufzufassenden. 1 רוח entspricht xvsoy.cc, wie ספר יצירה I 9 ff.; über dessen Bedeutung in der stoischen Schöpfungslehre vgl. Heinemann, Poseid. met. Sehr. II 29 ff. נטויה spielt auf dessen Dehnung oder Spannung an (׳ceiysafrat, tovoc); über den Einfluß dieser gleichfalls stoischen Lehre auf das frühislamische Denken vgl. S. H o r o v i t z, Einfluß der griechischen Philosophie auf die Entwicklung des Kalam 19 [I. Heinemann]. 2 צורה bei den jüdischen Philosophen, was mit des Dichters von מטבע abgeleiteter טביעה ziemlich übereinstimmt. Der חומר, aus dem die Welt ,,geprägt“ sein soll, ist wohl auch hier wie überall, wo er der צלרה gegenübersteht, die Materie. Aristoteles nennt sie okr!, das ספר יצירה hat für sie die treffende Bezeichnung תהו ובהו, das Formlose, Unbestimmte. Statt חומר יון וגידים heißt es dort (Kap. 1).תהו ובהו רפש וטיט, an der Stelle von קרח steht שלג. 3 אוד ist das aus der ״göttlichen Kraft“, dem mit Eins bezeichneten Jrstoff, allmählich entstandene Element des Feuers im Zustande der Potentialität. Aus ihm sind die Engel gebildet. Seine Entelachie ist das durch die Zahl Vier bezeichnete Aufflammen, das Erwachen aus virtueller Möglichkeit zu ־wirksamer Wirklichkeit, aus der Dynamis zur Energie. 25*