Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 5 · p. Seite 291

291 Aus dieser Gegenüberstellung ist klar ersichtlich, daß der Text des Midr., der Zwei Verse viel erweitert wurde, daher auch jünger sein muß, als Midrasch Ruth. Noch jünger dürfte die Stelle in Pesikta d. R. Kahana, 156 a sein, denn während MZ nur drei Gegensätze, Midr. Zwei Verse 4 Antithesen erwähnt, hat Pes. 5 Gegensätze. Die Stellen lehren uns die Methoden, nach welchen man ahnliehe Gegensätze oder Widersprüche behandelt hatte. Gott hört, und hört nicht, Gott sieht und sieht nicht, usw. Die Bibelstellen enthalten keine Widersprüche, sondern es gibt Zeiten des Hörens und des Nichthörens. Als Vertreter dieser Ansicht kann R. Jehoschua ben Korha angeführt werden (s. oben, Sifre Num.). Eine zweite Ansicht unterscheidet zwischen der Zeit, wann Israel den Willen Gottes befolgt, und nicht befolgt. Ein dritter Unterschied ist zwischen dem Zeitpunkt vor (קודם) und nach dem Urteilsschluß (אחר גור דין). Wir kehren zurück zum Oxforder Fragment des Midr. Ruth Zutta. Der Text desselben ist viel besser als der der ed. Buber. Z. B. ed. Buber, S. 47, zu Ruth 1,6 und Fragment, S. 43 a. כי פקד ה׳ עמו לתת להם לחם, שאין לוקה אלא ארץ בלבד וכה״א בין האולם ובין המזבח, ובשעה שהוא מרבה לישראל הוא מתרצה לכל העולם כולו כי פקד ייי את עמו ל ל מ ד ך שאינו לוקה תחילה אילא ארץ ישראל בלבד וכה״א בין האולם וגו׳ ויקנא ייי וגו׳ מיד שלח הקב״ה ובשר כל העולם כולו ובשעה שהקב״ה מתרצה על ארץ ישראל הוא מתרצה על כל העולם כולו vor שהיא מכפרת liest das Fragment שכל המהלך בה ארבע אמות מובטח לו שהוא מבני העולם הבא1 והיא מכפרת. Das Zitat über die 10 Marktplätze in Jerusalem ist im Fragment verschieden von dem in der ed. Fragment liest: שכך מציגו שעשרה שווקים היו בירושלם ולא היו מתערבין אילו באילו, שוק של מלכים, שוק של2 נביאין, שוק של, מלכי יהודה, שוק של סנהדרין, שוק של כהני ם גדולים, שוק של [אוכלי?] טהרות, שוק של נ ז י ר י ן, שוק של חסידים, שוק של שבט לוי, ושוק של משמרות, וכל שוק ושוק היה בו דוכן ומלמדי תינוקות שלא ילכו של אותו השוק לשוק אחר והיו ניכרין בלבושיהן וכו׳. Die Korrektur Bubers אזהרות H״Ö, statt י״ח אזהרות (S. 49) wird . teilweise vom Fragment bestätigt; nebstbei wird der Satz R. Jochanan zugeschrieben, vgl. auch Midrasch der Zwei Verse, Fragment Wertheimer, 11, s. 3 ר, בכיא בשם ר, נחמן בארבעים ושמנה מקומות הזהיר הקכ׳יה על הגדים, Fragment heißt איר יוחנן ארבעים ותשע פעמים היוהיר הקב״ה על הגר. Hier gewinnen wir wieder einen Berührungspunkt zwischen M. Zutta und Midr. שני כתובים! P. 49 zu I. 19 liest ed. על שבאת אל אבי' יוצאות היו, gibt gar keinen Sinn. Der Herausgeber bemerkt nichts. Fragment liest richtig: ע ל י ב ת א אילא כשיצאתדז, היו שפחות. Ps 5021 fehlt vor מלחמית עצמו, lies nach 1 Vgl. B. Ket. I|I a. 2 Aus gestrichen im Text. 19*