Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 208

208 auchהויא מחאה vertreten. Sollte man in Kethubot diese Antwort voraussetzen1, so wäre es unerklärlich, warum man gerade diesen Teil des Textes, der am allernotwendigsten wäre, nicht zitiert. Und ferner: hätte man in Kethubot tatsächlich die ganze Suggia gekannt, so wäre als Beleg für קיי״ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה gerade der letzte Teil der Suggia am geeignetsten, da dieser Teil eben das enthält, was wir in Kethubot brauchen, nämlich die endgültige Entscheidung הויא מחאה, obendrein mit . בורח מחמת ממון. Es ist daher sehr wahrscheinlich, daß man in Kethubot von der weiteren Ausführung in Baba Bathra noch keine Kenntnis hatte und der Text in Kethubot auch dann unverändert blieb, als man in B. B. bereits die Fortsetzung hatte. Im Rahmen der Suggia zur Mischna ואלו הן הפסולין לכו׳ (Raschi: לדין ולהעיד) in Sanhedrin 24b lesen wir ibid. 27 a folgende Suggia: אתמר עד וומם אביי אומר למפרע הוא נפסל רבא אמר מבאן ולהבא הוא נפסל וכר א״ד רבא נמי כאביי סבירא ליה ומאי2 טעם קאמר מכאן ולהבא2 משום פסירא דלקוחות מאיבינייהו איכא3 בינייהו3 דאסהידו 6בי תרי בחד4 5 אי נמי דפסלינהו בנזלנותא6 א״ר ירמיה מדיפתי עבד רב פפי עובדא כוותיה דאביי מר3 בר3 רב אשי אמר הילכתא כוותיה דאביי והילכתא כוותיה דאביי ביע״ל קג״ם. Die Suggia findet sich mit manchen Varianten7, die meistenteils rein kommentierender Natur sind, auch in Baba Kama 72b f. im Anschluß an die Mischna 'גנב ע״פ שנים ובו, nur lesen wir dort noch weiter: td והלכתא כוותיה דאביי ביע״ל קג״ם וזנן גנב עפ״י שנים וכו' ואי למפרע הוא נפסל וכר אמרי8 הב״ע •וכו׳ לימא כתנאי יהיו שנים:מעידין שגנב י ובו׳ א״ר יוסי בד׳א בשתי עדיות וכר מאי לאו בהא קמיפלגי דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל ובו׳ רבי יופי סבר למפרע הוא נפסל ובו׳ אמרי9 אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי דכ״ע למפרע הוא נפסל אלא הכא בתכ״ד כדיבור דמי קאמיפלגי וכו׳ והתנן10 וכו׳ והיינן בה נמלך פשיטא וא״ר פפא נמלך בתכ״ד אמרי9 תרי תכ״ד הוי וכו׳ כי ל״ל לר״י וכו׳ שלום עליך אית ליה. 1 Und last hat man den Eindruck, daß man in Kethubot geradezu diesen Teil Teil kennt denn auch dort operiert man mit denselben Begriffen (ברח מחמת מאי אי ברח מחמת נפשות ובו׳ ואי• ברח מחמת ממון איבעי לווו למדווי). Allein die Verschiedenheit der Termini, in Baba Bathra (und ebenso Baba Mecia 39a): מחמת מרדץ und in Kethubot (und ebenso Kethubot 18 b): 5מחמת נפשות spricht gewissermaßen dafür, daß die Begriffe wohl bekannt, die Texte aber unbekannt waren. Für die Feststellung der Priorität und der Provenienz der Ausdrücke bieten die Texte hier keine Handhabe. 2 Baba Kama: דאמר למפרע הוא בפסל והבא הי׳בו טעמיד. דרבא. y Fehlt in B. K. 4 B. K.: תרי לחד ותרי לחי. 5 B- K. : בגזלבותא לחך לישבא דאנזרת משום חידוש ליכא לחך לישנא דאמרת משום פסייא איבא איר ירמיה• 6 B. K.: פפא. 7 Siehe die vorigen Anmerkungen. 8 Das für B. K. so charakteristische *אמרי, siehe oben S. 138 f- 9 Siehe vorige Anm.• .; . 10 Es wird die Mischna Temura 25b unten zitiert, die Bemerkung R. Pappas befindet sich ibid. zur Mischna 25a.