Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 207

207 Kethubot 17 b, zum Stw. der Mischna ומודה רבי יהושע fragt man: וליתנו מודה רבי יהושע באומר להכירו וכו׳ משום דקבעי למיתני סיפא ובו׳ ובדרב הונא דא״ר הונא אין מחויקין בנכסי קטן ורב הונא מתניתין אתא לאשמעינן אב״א וכו׳ ואב״א ובו׳ וליתנייהו בדידיה ולוקמה כגון שברח ברח מחמת מאי אי ברח מחמת •נפשות פשיטא דלא מהימן דלא מצי מחי ואי דברח מחמת ממון איבעי להו למחוי דקיי״ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה דתנן שלש ארצות לחוקה ובו׳ והוינן בה מאי קסבר* וכו׳ א״ר אבא בר ממל* 1 2 לעולם קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה ומתני׳3 בשעת חירום שנו ומ״ש יהודה דנקט דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי וליתני מודה רבי יהושע וכו׳. Um die These מחאה שלא בפנ*ו הויא מחאה zu belegen, wird die Mischna שלש ארצות aus Baba Bathra 38a mit der Bemerkung R. Abba b. Mamals לעולם קסבר וכו׳ herangezogen. Der ganze Text findet sich tatsächlich in Baba Bathra a. a. O. z. St., allein aus der weiteren Ausführung in B. B. dort ist zu ersehen, daß dieser Beweis keineswegs schlagend ist. Unmittelbar nach כשעת חירום דמי findet sich folgende Fortsetzung:א?ר יהודה אמר רב אין מחויקין בנכסי בורח וכו׳ ורב מאי קמ״ל מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה והאמר רב מחאה שלא בפניו הויא מחאה רב טעמא דתנא דידן קמפרש וליה לא סבירא ליה וא״ד א״ר יהודה אמר רב מהדקים בנכסי בורח ורב מאי קמ״ל וכו׳ והא אמרה רב חדא זימנא אלא הא קמ״ל וכו׳ אמר רבא הלכתא אין מחדקין בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הויא מחאה תרתי ל״ק כאן בבורח מחמת ממון כאן בבורח מחמת מרדין. Nach der ersten Relation אין מחויקין ist also noch gar nicht ausgemacht, daß der Autor von לעולם קסבר auch 4»הויא מחאד hält. Allerdings: nach der letzten Antwort auf den Widerspruch, der sich aus den im Namen Rabs überlieferten Aussprüchen ergibt, hält auch die Mischna bei der Relation אין מחויקין nach der Erklärung Rabs הויא מחאה, Rab selbst aber beharrt bei לא הויא מחאה. Gemäß dem Schlüsse der Suggia: ל״ק כאן בורח מחמת ממון כאן בורח מחמת מרדין kann freilich auch Rab, sogar bei der Relation אין מחדקין der טבילה eximiert, gestrichen wurde, an den anderen Stellen, die diesen Teil nicht kennen, blieb es erhalten. Es fehlt jedoch auch in Pesaehim 119b, nur Ds z. St. liest tatsächlich auch dort כולן; vgl. Ds a. a. O., ferner Ds Pesaehim 7b Note 90, die dort zusammengestellten Versionen sprechen für unsere Auffassung. 1 Baba Bathra גקםבר תנא קמא vgl. jedoch Ds B. B. z. St. Note 100, wonach bei manchen Vertenten תנא קמא auch dort fehlt. 2 Baba Bathra: א״ר אבא בר ממל אמר רב, siehe auch in Anm. 4 die L. A. des Jeruschalmi, vgl. ferner oben S. 190, Anm. 2. 3 Baba Bathra: ״ומשנתנו 4 Darauf ist vielleicht auch die Variante תנא קמא in B. B. (oben Anm. 1) zurückzuführen. Nachdem man רב טעמא דידן קמפרש וליה לא סבירא ליה antwortete, wurde תנא קמא hinzugefügt, um gewissermaßen zu unterstreichen, daß noch immer ein Tana, nämlich Rabi Jehuda, in der Mischna bleibt, der sich mit Rab deckt. Und tatsächlich ist die קושיא Rawas in Baba Bathra 39a (איתיביה רבא לרב נחמן א״ר יהודה לא אמרו ג׳ וכר) stärker als die Antwort R. Nachmans auf sie (התם עצה טובה קמ״ל). Auch der Jeruschalmi z. St. B. B. III 3 (14a) liest so wie die erste Relation im Babli: רב אמר בשעת חירום שבו רב אמר אץ חזקת לבורח ולא מארץ לארץ ושמואל אמר יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ"