Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 204

2D4 Pesachim 7 a 1:א״ר יהודה הבודק צריך שיברך מאי מברך רב פפי אמר משמיה דרבא לבער חמץ רב פפא אמר משמיה דרבא על ביעור חמץ בלבער כ״ע ל״פ ובו׳ כי פליגי וכר מיתיבי ברוך אקבו״צ על המילה ובו* מיתיבי ברוך אקבד׳צ על השחיטה ובו׳ מיתיבי העושה לולב. וכר והלכתא על ביעור חמץ דכ״ע מיהא מעיקרא בעינן לברוכי מנלן דא״ר יהודה אמר שמואל כל המצות1 2 מברך עליהן עובר לעשייתן מאי משמע דהא עובר לישנא דאקדומי הוא א״ר נחמן בר יצחק דא״ק וירך אחימעץ דרך הכבר ויעבור את הכושי אביי אמר מהבא והוא3 4 עבר לפניהם ואב״א* מהבא ויעבר'5 מלכם לפניהם■ וה׳ בראשם בי רב אמרי חוץ מן הטבילה ושופר בשלמא טבילה וכו׳ אלא א״ר חסדא חוץ מן הטבילה בלבד איתמר תניא נמי חכי טבל ועלה בעלייתו אומר ברוך אקבו״צ על הטבילה. Die an den Ausspruch Schmueis כל המצות מברך עליהן וכד sich anschließende Suggia setzt sich ans zwei Teilen zusammen. 1. Die biblischen Belege für die eigenartige Bedeutung des Ausdruckes עובר. 2. Die einschränkende Bemerkung des בי לב mit der Korrektur R. Chisdas und die Boraitha, die die Bemerkung des בי לב in der R. Chisdaischen Version bestätigt. Der Ausspruch Schmueis ist Ausgangspunkt, die anderen zwei Teile sind bloß weitere erklärende Entwicklungsphasen; der erste Teil ist rein exegetischer, der zweite rein dezisorischer Natur. Zeitlich stehen wir beimersten etwa in der vierten und fünften und beim zweiten Teil in der zweiten Amoräergeneration. Daß die einzelnen Teile nicht chronologisch geordnet sind, besagt nicht viel; denn die Ordnung kann nach sachlichem Gesichtspunkt vorgenommen worden sein: erst die Exegese, dann die Halacha6. Aber bei Heranziehung der .Parallelstellen ergibt sich ein eigenartiges Bild. Der Ausspruch oder erste Teil allein bzw. beide zusammen, der Ausspruch mit dem ersten Teil kommen noch an fünf verschiedenen Stellen im Talmud vor. Den Ausspruch Schmueis allein finden wir in Menochot 35b in folgendem Rahmen: א״ר שמואל בר בידרי אמר רב וא״ל א״ר אחא אריבא א״רהונא וא״ל א״ר מנשיא אמר שמואל תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן איני והא א״ר יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן אביי ורבא דאמרי תרווייהו משעת הנחה ועד שעת קשירה א״ר חסדא בין תפלה לתפלה חוור ומברך ובד.. In Nidda 63a steht bloß der erste Teil in folgendem Zusammenhang: לימא מסייע ליה לר״ל ובר מתניתיןדלא כר״י דתניא רבי יהודה אומר מי גריפין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח מאי משמע דהאי עובר לישנא 1Megila 21b, Sukka 39a und Menachot 35b lesen: כל הפלצות כולן. 2 Sam II 1823. 3 Gen 333. 4 Ebenso Megila und Sukka a. a. 0., Pesachim 119b: גאיכא דאנלרי Ds z. St. auch dort: ואביא. 5 Micha 213. 6 Aehnlich ist auch die unchronologische Reihenfolge: R. Naehman b. Jizchak Abaje zu erklären. 'R. Nachmann b. Jizchak wird deshalb Abaje vorangestellt, weil sein biblischer Beleg zutreffender ist.