Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 200

200 Baba Kama 29b:איתמר מפקיר נזקיו רבד יוחנן ורבי אלפור ח״א חייב וח״א פטור ובו׳ תסתיים דר״א היא דאמר חייב דאמר ר״א וכר ומי א״ר אלעזר הבי והא אמר ר״א איפכא דתנן ההופך את הגלל ברה״ר וחוזק בהן אחר חייב בנזקו וא״ר אלעזר ל״ש אלא שנתכון לזכות בהן וכר א״ר אדא בר אהבה שהחזירה למקומה אמר רבינא וכר אלא א״ר אשי כשהפכה לפחות מר ומאי דוחקיד. דר, אלעזר לאוקמיד. כגון שהפכה לפחות מג׳ וכר אמר רבא* 1 מתני׳ קשיתיה וכר ומדר״א אמר חייב רכי יוחנן אמר פטור ומי א״ר יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו כקוצים וכר והוזק בהן אחר חייב בנזקו וא״ר יוחנן ל״ש אלא במפריח וכר משום דאיתמר עלה א״ר אחא כריה דרב איקא וכר ומי א״ר יוחנן הכי והא א״ר יוחנן וכר. Zwei Mischnajot ההופך את הגלל und המצניע את הקוץ werden angezogen. Zur ersten bemerkt R. Eleazar 'ל״ש אלא שנתכון וכו, und diese Bemerkung ruft eine Diskussion hervor, die ausschließlich dem Ausspruch als solchem gewidmet ist, sonst aber mit der Suggia nichts zu tun hat. Zur zweiten Mischna bemerkt R. Jochanan .ל״ש אלא במפריח ,Öl, darauf folgt aber keine Diskussion, die nicht zur Suggia gehören sollte. Es wird bloß noch R. Acha d. S. R. Ikas zitiert, der sich auf R. Jochanan bezieht, wobei aus der Zitierung: משום דאיתמד עלה zu ersehen ist, daß der Ausspruch von irgendwoher herangezogen wird. Beide Mischnajot finden sich im selben Traktat schon auf der nächsten Seite (30 a). Zu המצניע וכר lesen wir tatsächlich die Bemerkung R. Jochanans samt dem dazugehörigen Ausspruch R. Achas b. R. Ika ipsis verbis, ohne daß sich daran weiter irgendwelche Fort- Setzung anschließt. Hingegen finden wir zu ההופך את הגלל auch nichts von R. Eleazar oder von der an ihn anknüpfenden Diskussion2. Die Erklärung dafür dürfte in der Entstehungsgeschichte der Suggia zu suchen sein. Als die Suggia gelernt bzw. redigiert wurde (was fast durchwegs im Talmud identisch zu sein scheint), war R. Jochanan mit R. Acha d. 'S. R. Ikas bereits hinter jener Mischna zu finden, und sie wurden in unserer Suggia schon von dort zitiert. Indes konnte die Tatsache, daß dieser Text'hier nochmals gebracht לברר פליגי וכר. Diese Boraitha kommt auch vor in Baba Bathra a. a. O., wo sie auch ausführlich behandelt wird. Manche Mss. haben auch dort בחזקה ולא בשטר אלא אימא אף בחזקה gelesen, manche hingegen nicht, ebenso fehlt dieser Satz in unserem gedruckten Texte. Raschbam s. v. רשביג אומר בחזקה ibid. z. St.: לפיז פירוש האמוראים. שלפנינו יש מהם שצ״ל לר״ש דקאמר בחזקה ולא בשטר ויש שצ״ל אף בחזקה וכ״ש בשטר הלכך מה שכתוב בספרים. בחזקה ולא בשטר אימא אף בשטר נראה דליג ליה. Tossafot ibid. a. a. O. be־ merken: פי׳ בקונטרס דל״ג ליה ומיהו היינו יכולין לקיימו וכר ואפילו לא גרם הכא לא היה צריך למוחקו בסנהדרין דקאמר והוינן בחזקה ולא בשטר וכר דאפילו ליתיה הכא מצינן למימר התם הלינן בה כדאשכחן בד' אחין (יבמות ל, ב") דקאמר על ספק קרוב וכר ואמריבן למאי הילכתא וכר ואע״ג דליתיה בהזורק (גיטין ע״ח) על ההיא משנה. Aus den Tossafot ist zu ersehen, daß manche diese Bemerkung auch, in Sanhedrin streichen wollten. 1 Es ist sehr auffallend, daß Rawa hier direkt zur Erklärung R. Aschis Stellung nimmt und dieselbe begründet. Hier ist aber nicht der Ort, auf dieses Problem einzugehen. 2 Es möge nicht unerwähnt bleiben, daß der Jeruschalmi z. St. beide Bemerkungen kennt. Baba Kama III 3 (3c): והגודר גדרו בקוצים א״ר יוחנן תיפתר דברי הכל במפריח; ibid. III 4 (3c) : המוציא את תבנו וכר!ההופך את הגלל ברהייר וחוזק בהן אחר חייב בנזקו] במה זכן וכר חזקיה אמר והוא שהפכה על פגיה לזכות בה מילתיה דחזקיה וכר. Daß der Ausspruch Ghiskijas im Jeruschalmi identisch ist mit dem R. Eleazar.s im Babli, liegt auf der Hand; zur Namens Verschiedenheit der Autoren vgl. oben S. 190, Anm. 2 und S. 194, Anm. 4.