Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 199

199 daß sie überhaupt wenig bekannt oder gar ganz unbekannt war, — sie k&nn sich eben sowohl auch bei einer Mischna befunden haben, die sonst allgemein bekannt war, wie sie wenig bekannt oder gar unbekannt gewesen sein kann. Damit wird die Frage des Ausspruches R. Ilaas zu einer ganz allgemeinen, warum fehlt derselbe in Makoth, und daß der Ausspruch R. Ilaas diesbezüglich keine Einzelerscheinung ist, beweisen folgende Stellen: gabat 125 b zur Mischna האבן שבקירויה וכר ואם לאו אץ ממלאץ בה וכר führt die Gemara aus: תנן התם אבן שעל פי החבית וכר אמר רבה1 א״ר אמי א״ר יוחנן ל״ש אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסים לדבר האסור ורב יוסף1 א״ר אפי א׳יר יוחנן ל״ש אלא בשוכח אבל במניח נעשה כיסוי להחבית אמר רבד. מותבינן אשמעתין האבן שבקירויה ובו׳ א״ר יוסף מותבינן אשמעתין אם לאו אין ממלאין בה וכר ואזדו לטעמייהו וכף. Die Mischna אבן שעל פי החבית findet sich Sabat 142b und dort z. st. lesen wir א״ר הונא אמר רב ל׳יש אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסים לדבר האסור. Von unserer Suggia, die eigentlich zu dieser Mischna gehört, ist keine Spur hier vorhanden. Daß Rabba und R. Josef ihre קושיות aus der Mischna 125b holen, dürfte schwerlich der Grund dafür sein, warum diese Bemerkungen an der eigentlichen Stelle fehlen. Ebensowenig dürfte die Ursache dieses Fehlens die Tatsache sein, daß Rab dort zur Stelle dieselbe Bemerkung macht, denn in solchen Fällen wird der zweite Autor mit dem Verbindungswort pl angeführt, das im Talmud unzähligemal vorkommt2. Pesachim 70a wird zum Stw. der Mischna ונאכלת לשני ימים וכר ausgeführt : מתניתין דלא כבן תימא דתניא בן תימא אומר וכר איבעיא לחו נאכלת צלי או אין נאכלת צלי וכר ת״ש הלילה חזה כולו צלי ואיר חסדא זו דברי בן תימא שמע מינה. Der Satz הלילה חוה בולו צלי befindet sich in der Mischna Pesachim 116a, allein der Ausspruch R. Chisdas fehlt dort, obwohl dort eigentlich seine Quelle sein sollte3. 1 Besonders interessante zwei Tradentenketten. 2 Das VerbindnngsWörtchen וכן tritt in den verschiedensten Zusammen- Stellungen auf: Zwischen Amoräern und Boraithot, zwischen Amoräern versclüedener Generation, wobei manchmal der ältere und zuweilen auch der jüngere Amoräer sich an erster Stelle befinden und dergleichen. Vgl. z. B. Pesachim 35 a (ר״-ל — תדירי — תדריאבי), Baba Kama 78 (לוי - תניא במתביתא), ibid. 15a (ר״י איר - תנא דר״י), ibid. 43a (רבה ־־־־ רב נחמן), Beca 10a (רבה - רבי אישעיא), ibid. 49a (עולא — רב אדא בר אהבה), Baba Kama 20a (רב ושמואל — ר״ל ורבי יוחנן), ibid. 29a (רב יוסף - רב אשי), Pesachim 15a (דיל משום בר קפרא — רב נהמו בשם רבה בר אביה). 3 Tossafot ibid. s. v. כולו צלי machen auf das Problem aufmerksam: כבן תימא דאמר חגיגה הבאה עם הפסח איבה (das' ist unsere Stelle) רב הסדא מרקי לה באלו דברים נאכלת אלא צלי ואע״ג דקאמר התם ואיר חסדא ובפירקין לייתא דרך הגמרא כן, Die Tossafot halten somit diese Erscheinung für eine reguläre, verweisen hier aber auf gar keine anderen Beispiele, kommen jedoch noch an anderen Stellen auf dieses Problem zurück. An zwei Stellen lassen sie diese Frage sogar mit einem offenen תימא zurück, in Baba Bathra 169b s. v. בחזקה ולא בשטר halten sie es hingegen wiederum für eine reguläre Erscheinung. Der Sachverhalt ist dort folgender: In Sanhedrin 23b zitiert man die Boraitba הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי רבי רשביג אומר נידון בתזקה und unmittelbar darauf die Bemerkung והויגן בה בהזקה ולא בשטר אלא אימא אף בחזקה וקיי-ל דבצריך