Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 4 · p. Seite 193

iää gehen und schließlich wieder zusämmenzutreffen, liegt in Kiddm schin 25 b und Baba Kama 11b vor. in Kidduschin a. a. o. zur Mischna 'בהמה גסה נקנית במסירה וכר lesen wir: דרש רב בקימחונאי בהמה גסה נקנית כמשיכה אשכדוינהו שמואל לתלמידי דרב אמר להו מי אמר רב בהמה גסה נקנית במשיכה והא אנן במסירה וקורב נמי במסירה אמר הדר ביה מההיא הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכ״א זו ווו נקנית במשיכה רבי שמעון אומר זו ווו בהגבהה מתקיף לה רב י יוסף אלא מעתה פיל לר״ש במאי יקנה א״ל אביי בחליפין וכר רב וירא אמר מביא וכו. In Baba Kama 11a ff. tradiert Ula im Namen R. Eleazars nachstehende sieben Aussprüche, und an jeden von ihnen schließt sich eine kurze Diskussion an, die zum weitaus größten Teil der vierten und fünften Amoräergeneration angehört: -איתמר אמר עול א א״ר אלעור שמין לגנב ולגולן וכר ואמר עולא א״ר אלעזר שוליא ש־צתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני מונין לה מן הראשון א״ל רבא וכו׳ אלא אמר רבא לחוש חוששת מימנא לא מימניא אלא לשני מאי קמ״ל וכו׳ ואמר עולא אר״א בכור שנטרף בתוך ל׳ יום אין פודין אותו ■וכו׳ ואמר עולא א ר" א בהמה גסה ניקנית במשיכה והאנן תנן-במסירה הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכ״א זו וזו במשיכה ר״ש אומר זו וזו;בהגבהה ו א" ע אר״א האחין שחלקו מה שעליהן שמין ומה שעל בניהן ובנותיהן אץ שמין א״ר פפא וכו׳ ו א" ע א ר" א שומר שמסר לשומר פטור 1וכר רבא אמר שומר שמסר לשומר חייב וכו׳ ו א " ע א ר " א הלכתא גובין מן העבדים א״ל רב נחמן לעולא א״ר אלעזר אפילו מיתמי, לא, מיניה וכו׳ לבתר תפיק אמר להו עולא הבי א״ר אלעור אפילו מיתמי א״ר נחמן אישתמטין עולא הוה עובדא בנהרדעי וכר.•' Die Suggia aus B. K. hat ihre Parallele in Jeruschalmi תני ר, חייה :Kidduschin I 4 (60 b f.) zur oben zitierten Mischna ופליג אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה וכו׳ וחכ״א בהמה דקה נקנית במשיכה מה טעמון דרבנן משכו1 וקחו לכם צאן למשפחותיכם כי הא דרב יהודה שלח לשאול בהמה נסה במה יהא נקנית א״ל במסירה א״ל ולא מתני׳ היא בהמה גסה נקנית במסירה אית תניי תני; מוחלף רב יהודה שאל לר׳ אלעוד בכור שנטרף בתוך שלשים א״ל כמה שמת ופטור מחמש סלעים של בן ר ב י ה ו ד ה ש ל ח ש א ל ל ר׳ א ל ע ו ר ’שילייא שיצאת מקצתה היום ומקצתה למחר א״ל אם לרם טהור מונה מיום הראשון ואם לדם טמא מוגה מיום שני א״ר מתנייה הדא דתימר וכר רב יהודה שלח לר׳יא שומר שמסר לשומר א " ל הראשון חייב רבי יוחנן אמר השני חייב2 ר״ש בן לקיש אמר השני חייב תמן תנינן וכו׳ רב יהודה שלח שאל ל ר״א האחין שחלקו ואח״כ ייבם אהד מהן א " ל כניכסי כולם כניכסי המת עולא בר ישמעאל אמר וכו׳ רב יהודה שלח שאל לר״א האחין שחלקו א״ל חולקין מה שעליהן ואין חולקין לא מה שעל בניהן ולא מה שעל בנותיהן רבי אימי אומר וכו׳ רב יהודה שלח שאל לר״א מהו לגבות:מן העבדים .1 Ex 12a1. ... 2 Jeruschalmi Gittin III, 5 (45a): הראשון חייב, ist aber wahrscheinlich zu lesen : וזשבי חייב wie hier. Siehe auch S. 194, Anm. 4. Monatsschrift, 73. Jahrgang. 13