Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1929-01-01 · Heft 3 · p. Seite 136

136 R. Schischa und Rawa auch für החובל בחבירר ein anderer מילף gesucht1. b. ' Die umfangreichste Teilsuggia ist die vierte. Sie erstreckt sich auf über zwei Seiten (33b—34b), und mit der Erklärung Resch- Lakischs הא מני דבי מאיר היא ד&מר לוקה ומשלם beginnend ist sie sonst dem Problem gewidmet, ob R. Meir auch מת ומשלם hält. Die Suggia selbst ist zweiteilig. Nach der Erklärung Resch־־ Lakischs, die auch im Jeruschalmi2 3 vorkommt, wird die Schwierigkeitאי ר״מ אביילו בתו נמי ובו׳ והתניא גנב וטבח וכד׳ ־ hervorgehoben und durch die Erklärung R. Jochanans für jene Boraitha בטובח ע״י אחר beseitigt. An Hand dieser Erklärung R. Jochanans zur Boraitha entwickelt sich eine Suggia, die aller Wahrscheinlichkeit nach zum erstenmal vor Rawa gelernt wurde. Rawa ergreift nämlich in dieser Suggia nicht weniger als dreimal direkt das Wort. Ihren Abschluß dürfte sie erst in der letzten Amoräergeneration erhalten haben. Das beweisen stellen wie ,[פליגי בד, רב אחא ורבינא א׳־לי רב אשי [למר ווטרא מתקיף לה מר זוטרא. Mit der letzten Antwort Rawas4 הב״ע וכי׳ ור״מ ס״ל כרבי יעקב וכד וס״ל כר״ש׳ דאמר דבר הגורם לממון כממון דמו schließt der erste Teil der Suggia ab. Dieser Teil hat seine Parallele in Baba Kama 71 a f. Zum Stw. der Mischna גנב וטבח ביוה״ב ובו׳ ibid, 70 a haben wir dort folgende Suggia: אמרי אמאי נהי דקטלא ליכא מלקות מיהא איכא וקיי״ל דאינו לוקה ומשלם אמרי הא מני ר״מ היא דאמר לוקה ומשלם אי ר״מ אפילו טבח בשבת וכי תימא לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ולא והתניא גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעכום גנב שור הנסקל וטבחו משלם ד׳ וה׳ דר״מ וחכמים פוטרין אמרי בר מינה דההיא דהא איתמר עלה אמר רבי יעקב א״ר יוחנן וא״ל א״ר ירמיה וכו׳. Darauf folgt die ganze Suggia wie in Kethubot bis וס״ל כר׳־ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי. 1 Hiermit wäre vielleicht auch die Tatsache, daß die Boraithoth aus Baba Kama 84a in unserer Suggia unbeachtet blieben, durch die Entstehungsgeschichte der Suggia zu erklären. Als die Suggia zum erstenmal gelernt wurde — und hier stehen wir relativ in einer sehr frühen Zeit, nämlich in der vierten Amoräergeneration — hatte man diese Boraithoth nicht präsent und benutzte daher den Ausspruch R. Ilaas. Als man später die Suggia wiederholte, mag man schon die Boraithoth gehabt haben, sie waren aber in gewissem Sinne für diese Suggia bereits sachlich gegenstandslos, denn hier lag schon der Ausspruch R. Ilaas und die aus ihm gefolgerte Analogie vor. 2 A. a. O. Allerdings nicht direkt, denn die Erklärung wird dort erst aus einer anderen Kontroverse R. Jochanans und Resch Lakisch’ geschlossen, die auch im Rahmen unserer Hauptsuggia im Babli später vorkommt. ר״ש בן לקיש אומר אפילו התרו בו איבו משלם מאחר שאילו מתרץ בו לוקה מתניתא פלמי על רשב״ל האוכל תרומה וכר פתר לה כר״מ וכר מתביתא פליגי על דרשב״ל דתביבן אלו בערות שיש להן קבס אלו התרו בו איבו לוקה פתר לה כר״מ דר״מ אמר לוקה ומשלם רבי אבהו בשם רשב״ל מן המוציא שם רע למד ר״מ וכו'. Die letzte Ansicht hat der Babli in Makoth 4b im Namen Ulas. Auffallend bleibt, daß der Jeruschalmi die Mischna 'גנב וטבח ביוה״ב וכי aus Baba Kama 70a nicht behandelt; vgl. jedoch Jeruschalmi B. K. VII 2. 3 Fehlt in Kethubot. 4 Hier liest Kethubot und ebenso zwei Mss. in B. K: (vgl. Dikduke Sofrim z. St.): ירבה jedoch scheint die L. A. רבא die richtige zu sein, denn Rabba negiert vollständig die Erklärung R. Jochanans. Und die Bemerkung Raschis Kethubot 34a unteh רבה גרסינן בכולה וכר bezieht sich bereits auf רבה אכלי לעולם בטובח ע׳י׳י עצמו und die weiteren Aussprüche Rabbas dort.