Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1928-01-01 · Heft 2 · p. Seite 157

157 ae 12b (אמר ר׳ אליעזר אמר ר׳ חנינא) mh 1 463. ae 21a (־ (ד׳־א ויזעק אמר ר׳ חנינא mh 1 432. ae 22b (אליעזר אומר זה אחד מארבעה n> mh ii 184. ae 24a f. (תנו רבנן ארבעים ושמונה נביאים) mh ii 9. ae 27a (וכמה אמר ר׳ ירמיה) mh ii 13. ae 30a (שאין הקב״ה נפרע מן הרשעים אלא בחשך) mh ii 831. ae 31b (הרשעים ברשות לבם) mh 1 436. ae 33a (אמר ר׳ פנחם בשם ר' שמואל בר נחמני) mh 1 502. ae 34b (כשתי נשים צדקניות) mh 1 746. ae 35a (אמר ר' יודן בשם ר׳ לוי) mh 1 586. ae 35b (אמר ר׳ בנימין בר יפת אמר ר' אלעור) mh 1 651 u. 671. ae 36a (אמר ר׳ ברכיה בשם ר׳ חלבו) mh 1 202. ae 42a (אמר רב ואיתימא ר׳ יצחק בר שמואל בר מרתא) mh 1 540. Vgl. noch ae 4b (ואין שושן אלא עילם) mit MH 1 187, AE 13b (אחר שהקדים הק״בה רפואה למכה) mit mh ii 71 und ae 23b (Kap. 5, Anf.) mit MH I 639. Die Agada in MH I zu 402 (S. 594) ist eine Kombination aus Ber. r. 883 (1079) und Megilla 13b nach der Lesart in AE 12b. Hingegen stammen die Agadot in AE 4b (מצעו כל מי לכף) und MH I 180 (,תנו רבנן לכו) aus verschiedenen Quellen. Einigemal finden wir auch in MH eine Erklärung, deren Quelle uns unbekannt ist, die aber ebenso oder in größerem Zusammenhänge in AE anzutreffen ist. So heißt es in MH I S. 208 ותקח האשה בית כרעה בעל כרחה ושלא בטובתה. Sonst, wenn das Zeitwort לקח ein persönliches Objekt hat, wird es in den Midraschin mit לקח בדברים gedeutet, vgl. meine Untersuchungen über die hal. Midraschim S. 5. Die Deutung des MH ist auch in AE S. 11a zu finden: שכך הוא אומר ותלקח אסתר אל בית המלך, ותלקח בעל ברחה ושלא בטובתה במו שנאמר באמינו שרה ותקח האשד, בית פרעה בעל ברחה ושלא בטובתה. In MH II S. 182 findet sich die Deutung: וצא והלחם בעמלק וכי משה עומד ואומר ליהושע לעשות מלחמה עם עמלק אלא מסורת היא בידינו שאין בני עשו נופלין אלא ביד בניה של רחל. Dieser Deutung begegnet man ebenso in AE 33a im Namen des R. Pinechas2. Daraus ist zu ersehen, daß es sich um einen Derasch von amoräischer Herkunft handelt. Er ist daher in Mechilta de R. Simon S. 82, wo er von Hoffmann aufgenommen wurde, zu streichen. 1 Hoffmann nahm diese Stelle in seine Zusätze zur Mechilta de R. Simon b. Jochai S. 173 auf. Sie'stammt eher nicht aus Mech. de R. Sim., da Jalkut Tehillim Nr. 723 den Inhalt aus Jelamdenu anführt, vgl. Buber z. St. 2 Der Name Pinechas rührt vielleicht davon her, daß kurz vorher das. der Grundsatz, auf dem diese Deutung beruht, im Namen des ר' פנחס בשם ר׳ שמואל בר נחמני gegeben wird.