Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1927-01-01 · Heft 7 · p. Seite 421

421 קבר חוצב לאיש הוא הרב המופלא הנגלה והנסתר מוה״ר יוסף במר ישעיהו זצ״ל מקראטאשין בכ״ר הגאון מו״ר אפרים רעדש אב״ד ד״ק ליסא נתבקש לישיבה שנל מעלה] ש״ק י״ט אב תנצב״א לפ״ק (1783 =). Daselbst ferner: במחוז פראנקען רב (Reißbach?) הריר קאפל בן הריר מאיר מריירשבאך בקהילתנו שלשים שנה הנולד ער״ח אייר התפ״ז ונפטר ונקבר בשם טוב ד, שבט תקע״ח לפ״ק (1828 ־=־) und: (eine Gans dargestellt, entsprechend dem Familiennamen) אסתר אשת מוהר״ר מרדכי ו״ל ובת המנוח א״ו [אדוננו ורבינו] כהר״ר מאיר ממשפחת גנז מאז1 ז״ל ותלקדו אסתר אל מלך מלבי של עולם (1748 =). In Verwahrung des gegenwärtigen Rabbiners von K., Herrn Alex. Stern, befindet sich ein Memorbuch, das im Jahre 1869 nach einer älteren, fortlaufend ergänzten Unterlage von dem damaligen Rabbiner von Kuttenplan und Dürrmaul A. W u n d e r aas Böhmisch- Leipa angelegt und von dem Kantor und Lehrer S. Popper geschrieben worden ist. Es enthält hebräische und deutsche Gebete für die Haskara, in die, außer anderen Berühmtheiten, auch auf Vorstandsbeschluß der österreichische Minister Dr. v. M ü h 1 f e 1 d, als Vorkämpfer religiöser Toleranz, aufgenommen ist (eingeklebte Zeitungsnotiz vom 30. Mai 1868)2. Eingetragen sind die Märtyrer3 von B u d w e i s aus dem Jahre 1 Aus Asch? 2 Der Titel lautet: שמות האנשים והנשים יזכרו ויפקדו לטובה בימים שמוהירק הנשמות אזכרת אהבה העתקתי* מספר ישן יושן הראשונים ואספתי נם הנאספים באחרונה עד היום הזה יום ד ט׳ אדר שני בשבת רוח והצלה'יעמוד ליהודים ממקום לפ״ק ואף מתים יחיה אל ברוב חסדו לפ״ק אנכי הצעיר אשר אנשיל וואוכדער מב׳ לייפא רב דק״ק ק״פ וד״מ יע״א ברצון האנשים הקצינים ד,ח׳ ר׳ אשר ב״ר משה קליין רחק, ומק ר׳ יצחק בנייר צבי וואלפנער ור* יהודה בייר עטף לעווי הלוי וד שלמה בד׳ אליעזר ווייס ור׳ עוזר בר' בצלאל רוימאן יצ״ו ונבאיי דחק ג״ה ר' שלמה ב״ד משה פליישד ור' אברהם בר' ישעי׳ לעווענשטיין ור' משה (auf den Grabsteinen dieser Familie mitunter die Abbrev. (ל״ש בר׳ אברהם בעכער יצ״ו 3 Erwähnt sei an dieser Stelle als Ergänzung zu Salfeld, Martyrologium S. 30 aus dem MS der jüd.-theol. Lehranstalt in Wien, Cod. Jellinek 60 f., 208: ,,Den 42 buchstabigen Gottesnamen erprobten auch die Juden in Mer g entheim, als das Volk sie alle erschlagen wollte, aber nur ein einziger Jude kam ums Leben“. Auch sei hier eine Notiz wiedergegeben, die in einem MS (God. theol. 1466, 4°, Brockelmann, Kat. S. 193/4) der Hamburger Staatsbibliothek über hebräische Bibelhandschriften von Rektor Adler aus einem von ihm in Italien ein gesehenen Pentateuch-Codex (Kenn. 588 a. d. J. 1341] zitiert wird. הלא זד. מוצל מאש ביום האף והחמה ששפך השם באש הגותו על קהל הקדש מלנמא דשטרון (?Moulins de Sisteron) כי כולם קדשו השם יתברך טף ונשים ביום אחד בעונתינו חרבים בשנת ק״ח (1348 ־= 168) לפרט קטן פרשת והעבירו תער על בשרם (ל ,8 .Num) והובא אלי זה החומש בעיר עיגש (Aix) בשנת ק״ט לפיק פרשת שוב אשוב אליך ונשארתי רק אני לבדי בי הוזמנתי ונקראתי ימים לפני הנזרות לבא לפני אדונתינו המלבה תטירה אבנון (Avignon) ושמה ישבתי ובכיתי במר נפשי השם ברחמיו יזכני לראות בנחמות יהודה וישראל ובבניין אריאל ויזכני לראות בו אני וזרעי עד עולם.