Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1927-01-01 · Heft 3 · p. Seite 119

119 und der Zohar chadasch1, uin den Charakter der Bina als רצוא ושוב (nach Jecheskel 114) zu erklären, d. h. als einer Sphäre, von der keine beständige Intuition mehr gewonnen werden kann2. Die Beziehung dieses Fragmentes zum Zohar ist zweifellos sehr eng. Der literarische Charakter der Schrift, das Ewig-Abschweifende der zuweilen geradezu W^־artigenEntwicklung der Gedanken zeigen viel Uebereinstimmung mit der Physiognomie des Zohar, die sich auch bis ins einzelne von Stil und Inhalt hin fortsetzt, nur daß im allgemeinen der Zohar stilistisch weit überlegen ist, auch manche Stilunart wie das Herumwerfen mit Konjunktionen durchaus nicht aufweist, wie auch M. d. L. von den zahlreichen unverständlichen Worten, die im Zohar begegnen, nicht eines zu haben scheint3. Immerhin bedürfen all diese Einzelheiten genauester Untersuchung, ohne die die Priorität nicht endgültig zu entscheiden sein wird4, אינו על בוריו זולתי מבין ועוזב מה שהבין כאדם המבין על רעיוני לבבו ונעזב מיד ונחשף אותו אוד הרעיון וחוזר ומאיר ועוזב, ועל כן זה האוד אין מי שיוכל לעמוד עליו לפי התוכן זולתי כאור העומד מתוך גלגול המים בקערה. כי אותו האור מאיר לכאן ומיד עוזב מקום וחוזר ומאיר במקום אחר. וכשיחשוב האדם כי כבד עמד על אותו האור, מיד בורח אותו האור מאותו מקום וחוזר ומתגלגל במקום אחר. והאדם הולך ומרדף אתריו כדי להשיג ואינו משיג. אבל אף על פי שהאדם אינו משיג אינו יכול להבדל משם כי רודף אחריו תמיד* כף הוא מקום זה שהוא תחנותו ן?תחלתו] של אותו ההתפשטות (Emanation). בא האדם להתבונן בו ועוזב וחוזר ומבין ועוזב כדוגמת האור אשר אמדנו* ומפני זה איין האדם מתייאש ממנו אף על פי שאינו משיג. עוד נתפשט המעין ועושה התפשטות ממקום כי תדע שהוא זה המקום .המים [!] החיים ואמנם כי אם תקח קערה של מים לעין השמש ותנענע אותה. תמצא בכותל 113 .1 p זוהר אספקלריאות שהן מיארות רצוא ושוב ואין מי שיובל להתעכב אותן נ!?] לפי מהירות Wörtlich entsprechend steht das auch im .לכתן אנה ואנה וזהו בדוגמת רצוא ושוב Zohar chadasch in der späten merkabhamystischen Bearbeitung der Physio- והחיות רצוא ושוב לית מאן דיקום בהו gnomik (Ed. Warschau 1885, Bl. 39d ותא דא מאנא דמייא לשמשא בכותלא ובמד. דאינון רצוא ושוב אוף הכי בלבא ודעת בד נביאי Auch dm .מהימני. דמסתכלי מגו אינון דלתתא, דאינון ברוא דאספקלריא דלא בחרא ... Hauptteil des Zohar I, 41 b in den Hekhaloth ist das Gleichnis angedeutet נהורא דלא שכיך לעלמין כנהורא דשמשא גו מיא, לית מאן דקאים עליה בר רעותא דבר .נשזכאה 2 Sonst wird im Zohar solche Intuition durch die Haltung des menschliehen Auges dem Licht gegenüber dargestellt, cf. I, 42a, 97a/b u. ö. 8 Jedoch gehört hierher der falsche Gebrauch des Wortes אסקופא im Sinn von Schatzhaus, cf. Zohar I, 46b, 67a, II, 83b, III, 69a, Cf. dazu in מדעי היהדות I, 25. In• unserer Hs. heißt es 360b von der docpia, sie sei כאסקופא שכל הגנזים נגנזים שם בתוכו. Dasselbe Gleichnis wird von ihr auch im Zohar chadasch gebraucht (Warschau 1885 f. 3a). Dagegen hat von den eigentlichen Hapaxlegomena des Zohar schon Gikatilia die von manchen für spanisch erklärten נרדיני נימוסין (Scha'are ’ora 1714, f. 79b), für die M. d. L. stets בעלי הדין schreibt (auch hier 349b). 4 345b יכנסו וישתאבו באש של גיהנם verrät der passive Gebrauch des ישתאבו ,,aufgenommen, aüfgezehrt werden“ — ein im Targum niemals, im Zohar häufig begegnendes Etpe‘el (cl. z. B. I, 29b) — eher aramäischen Einfluß. פסולת als Terminus technicus 364b gehört auch nur noch dem Z. an (1,16 u. ö.). an beiden stellen auch dieselbe Wendung הקוני נקבה. התברר מן הפסולת 366, 375 קשורי הייחוד sind •— nur ׳ noch bei Gikatilia vorkommende — typische Zoharausdrücke. Wie 343b kennt der Zohar I, 10b, II, 86b (wörtlieh übereinstimmend), 218 a die Armen und Demütigen als ,,Gottes zer brochene GefäßeBesonders auffällig ist die nur hier und im Zohar vorkommende Verwendung des Oxymorons der Form פועל ולא פועל für m ys tis che N ü a n c i e r u n g e n. Im. Zohar finden sich: an etwa 100 .Stellen 38 verschiedene solcher Wendungen. Cod. 47 hat נמצא ולא נמצא, סגור ולא 360 סגור (cf. die Stelle oben), 361 נכנם ולא־ נכנםb. Diese Wendungen bezeichnen hier nicht, wie stets im Talmud, ein h al b e s Geschehen —־ cf. z. B. נוגע ולא נוגע im richtigen Text von Chagiga 15 a bei Jacob Sikeli, נים ולא