Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1926-01-01 · Heft 3 · p. Seite 167

:167 intestato ohne Hinterlaßung einiger rechtmäßiger Erben verstorbenen Juden, von der Gemeind weilen derley hinterlaßene Effecten theils hinter derselben stecken geblieben, theils aber Suä culpa, mir auß handen gangen seynd, Billich zue ,,fordern hatte, sich gefunden; Besagte Juden Gemeind aber, durch eine Bausch-handlung so wohl deßwegen, alß auch vmb die Erlaubnüß, ein ordentliches beglaubtes und gültiges Grundt Buch auffrichten zu dörffen Hundert gülden mir zuezahlen verwilliget, auch solche wie Ich berichtet werde, würldich erleget hat; So thue besagte Gemeind herngegen von aller weiterer auß Besagten alten Büchern mir Zuekommender Forderung hiemit vollkommentlich absolvire, qvitt- und lossprechen, anbey auch Ihro erlauben, daß Sie obbesagter maßen ein ordentliches beglaubtes, und authentisches Grundbuch zur Vormerk- und ein- Schreibung Ihrer Häußer undt Seßeln in der Schuel, undt der durch Verkauft- Tauschper Testamentum, oder ab intestato, oder andere erfolgende Vereyßerungen, undt veränderungsfällen anlegen könne und möge, welches eben die Gültigkeit und Beglaubnüß, wie andere wohlgeführte Grundt-Bücher haben solle, wann solche anderst mit solcher Ordnung, achtsamb- und Behuetsambkeit, wie vonnöthen, unterhalten wirdt. Zue deßen mehrer Bestättigung, habe diesen respective Verzicht: Schein undt Begabungs, mit aygener handt unterschrieben undt mein gewöhnliches Pettschaft Bey drücken laßen/‘1 So geschehen Laxenburg den Eylften Juny A S 701. (L. S.) D. Anz v Kaunitz ,,Daß vorstehende Abschrift mit deßen Original von worth zu worth gleichstimmig befunden habe, Uhrkundt deßen mein aigner Handt unterschritt und vorgedrucktes Pettschaft,“ Austerlitz d. 20. Juny 701. (L. S.) Mart. Max: Böhm, Haubtma. ald. Die hebräische Einleitung zu dem hebräisch geführten Grundbuche lautet: .למק ידצו דור האחרון בנים אשר יקומו אחרינו צל מה נתיסד פנקס הזאת וצל מה אדני׳ הוטבצו במטבצ שטבצו חכמים מחוכמים לכן מודפא׳ רבא׳ עם היות שגם מאז ומקדם מימים קדמונים מצת היותה לציר ואם כישראל שם הי׳ גם כן פנקס שבו נכתבו כל הבתים דקהלתינו יציו אך בהמשך הזמן כאשר צברנו בין הגזרים תיוהא קא חזינא בי׳ מחמת כמה ערבובי דברים ולא סדרים, וכהיום הזה בשנת חמשת אלפים וארבצ מאות וששים ושנים (1701/2) לבריאת עולם הטה ד, אלינו חסדו ונתן אותנו לחן וחסד לפני אדונינו השררה השר הגדול המהולל והמיוחם מאוד דאמניק קויניץ יר״ה שפטר ומחל כל הצרעורים שהיו מצירו ומחמתו מצולם צד היום הזה הן צל הבתים והן צל מקומות בית חכנסת ונתן רשות והורמנא לחדש פנקס הלו ולכתוב הכל צל סדר נכון ואף ידו תכון צמנו ונתן כל תוקף ועוז ויפוי כה לפנקם הזה כמבואר הכל באר היטב בתוך הקונפרמירונג הנכתב ונחתם בח״י אדונינו הגראב יר״ה i Vergl. auch meine Anmerkung zu Mitteilungen zur jüd. Volkskunde, 20. Jahrg. 1—2 Heft, S. 24.