Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1926-01-01 · Heft 3 · p. Seite 166

166 Oie Statuten der Chewra kadischa Neu-Raußnitz. Von Dr. Heinrich Flesch in Dolni Kounice. Nicht nur Synagogensitz-Protokoll und das Grundbuch der Gemeinde Neu-Rausnitz wurden im Jahre 1701/2 angelegt, auch die ältesten Statuten der Ch. k. stammen aus dem Jahre 1701. Die Gemeinde N. R. hatte wohl Synagogensitz-Protokoll1, Grundbuch2 und Ch. k. Statut älteren Datums, es bestanden aber Differenzen zwischen der Gemeinde und der. Gutsherrschaft, welche im Jahre 1701 mit dem3 * * * * 8 judenfreundlichen Gutsherrn Dominicus Andreas "Graf von Kaunitz ausgeglichen wurden. Das Grundbuch hat darüber •folgende Urkunde: ״Ich Dominicus Andreas des Heiligen Römischen Reichs Graf! von Kaunitz/ Erbherr auif Austerlitz, Ungrlsch Brod, Krzizianow, Mährisch Pruss, Gross Orzechow und Batiov, Ritter des Goldenen Fliisses, der Rom: Kayl: Maytt. wirklicher geheimber Rath, Cammerer, und Reichs Vice Cantzier Uhrkunde hiemit .=== Nach deme durch die von mir verordneteComission bey der Durchsuch —undt Examinirung der Verdächtueß Bücher der Jueden Gemein zue Raussnitz verschiedene Anfälle die Ich als Grundt-Obrigkeit nach denen entloffenen, oder ab 1 In der Einleitung zum Synagogensitz-Protokoll heißt es: ׳*הפנקס פתוח והיד כותבת להיות השורה הזאת למשטרת לדורי דורות, בדית אבות לכנים נזכרת/ להיות לזכרון ואינה נעדרת, למען ידעו דור האחרון בנינו אשר יקומו מאחרינו על כזה נתיסד פנקס הזאת ועל כזה אדני׳ הוטבעו שטבעו חכמים מחוכמים לכן מודעארבא עם היות שנם מאז ומקדם מימים קדמונים מעת היותה לעיר ואם בישראל שם היה גם כן פנקס שבו נכתיבו כל המקומות בעזרת אנשים ועזרת נשים •דקהלתינו יצ״ו אך בהמשך הזמן כאשך עברנו בין הגזרים תיוהא קא חזינא בזה מחמת כמה• ערבובי דברים ולא סדרים וכהיום הזה בשנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושנים (1702) לבריאת עולם הטה ד׳ עלינו חסדו ונתן אותנו לחן וחסד לפני אדונינו השררה •יריד. השר הגדול המהולל והמיוחס מאוד דאמניקום קויניץ יר״ה שפטר ומחל כל הערעורים שהיו מצדו ומחמתו מעולם עד היום הזה וכד וכד ע״כ קמנו ונתעודדג וישרנו המסולה, ובררנו כל הדברים הנכתבים בפנקס ישן וכד/. Die bis auf den heutigen Tag noch gut erhaltene Synagoge wurde 1591 erbaut, s. Alois Lieman, Nastin dejepisny noveho Rousinova, S. 33, doch hatte die Gemeinde auch schon früher eine Synagoge. 2 S. weiter Einleitung zum Grundbuche. Nach 1600 hatte die Gemeinde N. R. 17 Judenhäuser, 1657 kamen acht neu gestiftete Judenhäuser dazu; s. Kataster der Herrschaft Austerlitz im mähr. Landesarchiv. Nach dem Ausgleiche mit Dominicus Andreas Kaunitz zählte die Judengemeinde N. R. 41 Gonscriptions-Nr., die noch durch einige kleine Anbauten und Dependenzen vermehrt wurden; s. Grundbuch der Gemeinde N. R. — Zu Haus Nr. 15 ״Gemeinedhaus und Synagoge findet sich folgender Eintrag: ״ונם נמצא בפנקס הישן ודל: פסקנו בין האלופים קציני׳ טרו״ט יצ״ו ובין הנעלה הרי׳ר יצחק ק♦ אודות החלון שעשה בחצר נגד בית המרחק בלי רשות אותו חלון אין לו כלל וכלל והרשות ביד האלופי׳ רו״ט יצ״ו לסתום באיזה זמן שירצה הקהל יצ״ו רק משום עשד ישר וטוב הפשרנו בהם,. להיות עומד אותו חלון עד חצי שנה וגם פסקנו שכהררי״ק יעשה רין שטאק מכוסה בדף כדי־ שישפוך השופכי לתוכו ולא• יקלקל לחצר בית הכנסת לגמרי ולזה מחויב ליתן הקהל יצ״ו שני חלקי׳ ובהרר״יק חלק שלישי אמנם כן כל מה שיקלקל מהיד אחר עשית הרין שטאק יהי׳ הכל על־ (= 22.Mai 1660) ההוצאד כהר״ריק לבדו יקום בעונש הכה וכל בבד כיד היום יב׳ פיון ת״ך לפיק הק. מנחמענדל בא-א הקצין רמז״א 0= ר' משלם זלמן אויערבאך) יצ״ו פה ק״ק רויסטיקף Menachem Mendl b. Meschulam Salman Auerbach war sonach schon vor 1660 Rabbiner in N. R.; vergl. dagegen Kaufmann, die letzte Vertreibung der Juden aus Wien und Niederösterreich, S. 181 n 1, Flesch, Familie Flesch S. 20 n 2. 8 Andreas Kaunitz wurde-über Anzeige des k. Fiskals verwarnt, daß er der a. h. Resolution nicht nachlebt, und die Juden von Ung. Brod sich von Tag zu Tag vermehren; s. d’Elvert, Geschichte der Juden in Mähren, S. 176. $:*.!$;