Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 6 · p. Seite 363

363 זצ״ל מצאתי) שאין אומרים ותתן לנו ה, אלהינו באהבה מועדים; לשמחה וחגים י וזמנים לששון לא בקידוש ולא בתפלה אלא אומר ותתן רנו ה׳ אלהינו באהבה את יום הוכרון הזה יום תרועה מקרא קודש. Dasselbe lesen wir in Tanja, ed. Hurwitz, § 73. Dem Wortlaute nach polemisiert Haj Gaon gegen den Siddur des R. Amram Gaon. Im Pardes (Const. 41d) wird das Responsum ganz anders wiedergegeben. Dort heißt es: ומעין השאילה הזאת שאלו לפני גאון אם אומר בראש השנה ותתן לנו ה׳ אלהינו את יום הוכרון והשיב צריך לומר ותתן לנו ה׳ אלהינו באהבה את יום הזיכרון. Es handelt sich wahrscheinlich um eine andere Frage, ob man באהבה sagt, das auch im palästinensischen Eiddusch fehlt. Der Tur (O. H. § 582) bringt die verschiedenen Ansichten der Geonim über diese Frage. Er erwähnt an erster Stelle R. Sar Schalom Gaon, der es schreibt, בב' ישיבות בל״ה וביה״ב בין בתפילה בין בקדושה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון• Zur Zeit des R. Sar Schalom war es also Sitte in beiden Akademien מועדים לשמחה am Neujahrstage, wie am Versöhnungstage einzuschalten. Es ist zu beachten, daß R. Sar Schalom1, wenn der Text korrekt ist, auch das von R. Jacob b. Acha geforderte Kiddusch für den Versöhnungstag kannte. R. Paltoj und R. Samuel ben Hofni stimmen mit R. Sar Schalom überein. Samuel b. Hofni sagt: מנהג ב׳ ישיבות לאומרו. R. Haj sagt אין מנהג לומר. Hier haben wir wieder einen jener Fälle, auf die wir bereits früher hingewiesen haben, in welchen Haj Gaon den Usus, der von früheren oder von zeitgenössischen Geonim als Usus der zwei Akademien bezeichnet wird, einfach bestreitet2. Zur Zeit des R. Jacob ben Ascher bildete auch das מקראי קודש eine Streit״ frage zwischen den französischen und deutschen Juden, die wahrscheinlich auf ältere Riten zurückzuführen ist3. Die Eulogie stimmt mit der der Amidah vollkommen überein4 * 6 7. Unser Text lehrt, daß der Wortlaut der Eulogie keiner Korrektur bedarf. Ganz neu und unbekannt ist der Kiddusch für den Neumondstag, obwohl auch dafür Spuren im Traktate Soferim zu finden sind. Wir besitzen Fragmente dieses Kiddusch in den Fragmenten Adler, Nr. 2943, 4 (־= A), 2969, 4 (־=־ B) und 1292, 4a (= C). In dem ersten Fragment lesen wir die Ueberschrift קילוס ראס אלשהד, im zweiten פידושא דלילי ירחא, im dritten haben wir den Titel im Schlußwort: כמלת קידום אלשהור. Wir geben den Text nach A, verzeichnen die Varianten nach B und C, ferner nach Traktat Soferim (= MS.). Der Text lautet: הודו ליי כי טוב וג׳8 מרשות 1 רבותינו וג, ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם 1 בורא פרי הגפן. ברוך אתה יי אלהינו מלך ן העולם8 אשר קידש ע6 קודשו" ן בביאור כתבי קדש18 זיהרם זמני חודש9. ן חיכמם אותותי כל 1 Vgl. dazu Aruch s. v..ראש, wo יה״כ nicht erwähnt wird. 2 Vgl. die von mir gesammelten Fälle in RE J. 73 (1921), 97—100. 3 Vgl. auch § 486 und Joel Sirkes (ב״ח) zu § 582. 4 s. Elbogen 1. c. 6 Fehlt im MS.; findet sich aber in B. 6 B. ב׳ אשר, MS. בא״י אמ״ח. 7 B. ־- ,אשר קידש ראש חדשMS. אשר גידל, das folgende fehlt, s. weiter. 8 So auch B. 9 B. זיחרים.