Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 6 · p. Seite 362

362 ונשתחוה ונכרעה, ן ז ברון תרועה, ן חיינו בו בחוצצרות התרועה, ן ככ׳ בחוצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יי1, ונ׳ ואכלת. ן טירת הבית הגדול, ן יתקע בו בשופר גדול, ן כונן הבית הגדול, ן לבנין הבית הגדול, ן ככ׳ והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ן ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים ן בארץ מצרים, והשתחוו ליי בהר הקדש 1 בירושלם8. ונ> בונה ירושלים. קידום חג הסוכות. הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו. מרשות רבותי מרשות השמים, ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קידש ישראל עמו מכל העמים ורצה בהם מכל הלשונות ויתן להם מועדים לשמחה את יום מקרא קדש הוד, יום חג הסכות הזד, לשמחה• לשמחה וליום טוב ולמקראי קדש ב׳יי מקדש ישראל וחג הסבות ומועדי שמחה והזמנים והרגלים ומקראי קדש. ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ברכת מזון בסוכה איהלת רתומים, בכן ייחדוך אבות ובנים, גידלך יביעו בשובע נעמים, דגול בסוכה בלבל תם לשבבה שבעת ימים. Dieser Text gibt zu manchen Beobachtungen und Bemerkungen Anlaß. Das Kidduschgebet, sowohl für den Neujahrstag als für das Laubhüttenfest, beginnt mit dem Verse Ps 118!. Eine Parallele hierfür findet sich wieder im Traktate Soferim, allerdings für den Neumondstag. C. XIX9. Wir werden weiter zeigen, daß die Geniza den Kiddusch für das Neumondsfest erhalten hat, wie es an Wochenwie an Sabbattagen im palästinensischen Ritus üblich war. Zu beachten ist ferner das מרשות. Während in allen Riten der Kiddusch mit den Worten beginnt: אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון, spricht der palästinensische Kiddusch von קידש ישראל עמו מכל העמים und 4 * *ורצה בהם מכל הלשונות. Der palästinensische Kiddusch betont, daß Gott sein Volk Israel geheiligt hat von allen Völkern; die bekannten Riten erwähnen die Erwählung Israels von allen Völkern. Im zweiten Satze hat Pal. den Gedanken, daß Gott an Israel Wohlgefallen gefunden hat, mehr als an allen anderen Sprachen, während die anderen Riten von einer Erhöhung Israels über alle anderen Zungen sprechen. Im Kiddusch für den Neujahrstag ist zu beachten, daß der Text מועדים לשמחה את יום מקרא קדש הזה וכד bietet. Hier liegt eine alte Streitfrage vor, die einige Worte verdient. Das Gebetbuch Amrams (ed. Warschau, 45a) liest: וצריך לומר ותתן לנו ה׳ אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון, also wie in unserem Texte, wo allerdings einerseits באהבה, und andererseits חגים bis לששון fehlen. Jedenfalls kannte der Gaon die Einschaltung - מועדים לשמחה auch für den Neujahrstag. Interessant ist ein Responsum des R. Haj Gaon, das von Zedekia ben Abraham Harofe in seinem שבולי הלקט ed. Buber, § 285 zitiert wird und dem Siddur des R. Amram Gaon widerspricht. Die Worte Haj Gaoiis lauten: אך בשם רב האי גאון) 1 Ps 986. 2 3 Jes 2713. 3 Am Ende der Zeile, deshalb doppelt. 4 Zu vergleichen ist jetzt noch der yemenitische und der Aleppoer Kiddusch für Pesach, die auch von den anderen Riten verschieden sind, vgl. D. S. Sassoon, באי היסן, im Hazofe VIII (1924) 313.