Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 6 · p. Seite 364

364 חודש, ן אשב* בעגולה1 2 3 4 גדל דורשם® 1 הורם וחיכמם* זמני חדשים 1 טיכם5 6 * * * * ירה כילל® לנצח, מנה ן נבונים 0ופרי8 עתים פירש« ן צוה°! קטני" רנעים שבם תכך ן ירח למועדים*1 ככתוב14 עשה ירח ן למועדים שמש ידע מבואו115 ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם יי, ברוך אתה יי מקדש ישראל וראשי חדשים. Wir entnehmen diesem Fragmente, daß man in Palästina auch an den Neumondtagen Kiddusch sagte16. Auch dieses Fragment hat ein poetisches Tischgebet. Aehnliche Tischgebete in poetischer Be־־ arbeitung sind in Genizafragmenten recht häufig, so z. B. ein Tischgebet im Br. Museum17, das die Ueberschrift trägt: לש* אירופים דר׳ שמואל השלישי דל; oder für Pessach18. Ein anderes Fragment19 hat eine Version, die, nach den obigen Angaben zu schließen, eine palästinensische Version enthält und unseres Wissens noch unbekannt ist. Sie lautet: ברכה של חול ב׳ שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ן בה׳ וב׳ שמו בא יי א׳ מ״ה אין לנו מלבדך, ן שבעינו מפתיחת ידך, כב׳ פותח את ידך ן ומשביע לכל חי רצון בא יי הון את הכל. 1 בבריתזותודה נרצך, ותאכילינו מחלב ן ארצך ככ׳ ואכלת ושבעת וברכת את יי ן אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. Zur Terminologie der jüdischen Alchemie. Von Dr. Robert Eisler in Feldafing. In seinem dankenswerten Aufsatz ,,Alchemie und Kabbala“ wirft Gerhard Scholem, mein kenntnisreicher und geschätzter — bisher einziger! — Mitarbeiter bei der geplanten Herausgabe der ,,Quellen und Forschungen zur Geschichte der jüdischen Mystik"20, auf S. 27 die Frage nach der Bedeutung des im Zohar häufig vorkommendeh, zweifellos alchemistischen Ausdrucks סופפיתא דדהבא auf. Er schlägt versuchsweise Ableitung von einem lateinischen suspiro ,,dampfen", ,,ausdunsten", 1 B. hat ein anderes s. weiter. 2 s. MS. nach der Version des Elijah Vilna. 3 1. דורשם, statt *חורשי in MS. 4 MS. liest ולמדם. 6 Ms. 1. טובים, S. die Glosse des R. Jesaja Berlin. 6 MS. ל ,כליל MS. לבונח. « ms. סדרי. 9 MS. ס! .פלם ms. 11 * .צורינו ms. קיצי. 12 MS. מתקן, v. ibid. 13 MS. אותם חדשים למועדים. 14 MS. 5* .דכחייב Ps 10419. 16 s. darüber ausführlicher in meiner Abhandlung נספחים למאמרי קידוש •ירחים. Sonderabdruck aus Hazofe, vol. VI, p. 4 ff. 17 MS. Br. Mus. 5557 B, 7a. 18 JQR. X, 44 und 46. 19 Or. Br. Mus. 7493, 3, 1 B. 20 Verlag W. Drugulin, Leipzig, Heft 1: Das Buch Bahir, ein Schriftdenkmal aus der Frühzeit der Qabbala auf Grund der kritischen Neuausgabe von Dr. Gerhard Scholem (1923). Heft 2 (unter der Presse): ״Bibliographie der Qabbala“, vom gleichen Verfasser.• Heft 3: ״Geschichtliche Einleitung zum Buch Bahir von Gerhard Scholem. Heft 4: Kritische Textausgabe des Bahir. Heft 5: Glossar zum Sohar, vom selben.