Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1925-01-01 · Heft 4 · p. Seite 155

155 4. ,,Als ich nun dies alles von dem Erzengel erfahren hatte, nahm er mich und brachte mich in einen vierten Himmel. Und ich sah eine einförmige Ebene und mitten in ihr einen Teich voll von Wasser. Und es war in ihm eine große Menge von Vögeln, aller Arten, aber nicht ähnlich denen hier auf der Erde. Aber ich sah einen Kranich so groß wie große Rinder, und alle übertrafen an Größe die Vögel auf der Erde, und ich fragte den Engel: ,,Was ist das für eine Ebene und was für ein Teich und was für eine Menge von Vögeln rund um ihn herum?" Und der Engel sprach: ,,Höre mir zu, Baruch: die Ebene, die den Teich umschließt und alles das andere Wunderbare auf ihr, ist der Ort, wo die Seelen der Gerechten hingehen, wann sie Zusammenkommen, um in Chören zusammen zu leben1/' 5. ״Und er wird erwachen beim Rufe des Vogels (Koh. 124)." Das ist die Seele. Und wie der Vogel in der Luft nach oben fliegt, so fliegt auch beim Tode des Menschen die Seele nach oben, wie es heißt: Wer kennt den Geist des Menschen, der nach oben hinaufsteigt (Koh 321)2. 6. Die Vorstellung der Seele als Vogel liegt auch folgender Ausführung zugrunde. Wenn die Seele gewürdigt wird, in die Pforten des oberen Jerusalem hineinzugehen, da geht ihr Michael, der große Fürst, entgegen und ruft ihr den Friedensgruß zu. Die Dienstengel aber wundern sich darüber und fragen: ,,Wer ist die, die von der Wüste aufsteigt?" (HL 3e.) Wer ist die, die zu den Oberen aufsteigt aus dem zerstörten Körper, der dem Nichts gleich ist, wie es heißt: ״Der Mensch gleicht dem Nichts". (Ps 1444.) Er antwortet, indem er spricht: ,,Einzig ist mein Täubchen, das einfältige". (HL 69.) Einzig ist sie, einzig ihrer Mutter, die Mutter ist der Thron der Herrlichkeit, der die Mutter der Seele ist3. 1 Griechische Baruchapokalypse 10. Kautzsch, Apokryphen II, S. 454 f• Der Kranich spielt besonders bei den Muhammedanern eine Rolle. Vgl. Goldziher, Globus LXXXIII, S. 303a. ״Am Bosporus gelten kleine dunkle, lautlos streichende Wasservögel heute noch als Seelen der Verstorbenen.“ Vgl. Waser, 1. c. 343, Anm. 7. Vgl. noch weiter unten Nr. 8. 2 Zusatz II zu Aboth R. Nathan I Rezension in ed, Schechter, S. 160: ויקום לקול הצפוד זו נשמה: וכשם שצפור פורח באויר למעלה כן בשעת מיחתו של אדם ־.תפרח נשמתו למעלה דכתיב מי יודע רוח בני אדם אמד ר׳ יצחל :in Sohar I, 125b (מדרש הנעלם) 3 Midrasch Hane’elam כיון שהנשמה זוכה ליכנם בשערי ירושידם של מעלה, מיכאל השר הגדול הולך עמה ומקדים לח שלום מלאכי השרת תמהים בו ושואלים עליה מי זאת עולה מן המדבר מי זאת עולה בין העליונים מהגוף החרב שדומה להבל דכתיב אדם להבל דמה הוא משיב ואומר אחת היא ♦יונתי תמתי אחת היא מיוחדת היא אחת היא לאמה זו היא: כסא הכבוד שהיא אם לנשמה Ueber das Aufsteigen der Seele in die Pforten des oberen Jerusalem vgl. Midrasch Hane’elam an mehreren Stellen: תני רבי חייא רבה בשעה שנשמת הצדיק המחדד בתשובה לאחרים יוצאה מן הגוף, מיכאל השר הגדול המקריב נפשות הצדיקים לפני בוראו הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק, שנאמר ומלכי צדק זח מיכאל ראש שומרי שערי צדק מלך שלמן זו ירושלים של מעלה; Zu Abschnitt לך לך ed• Livorno 31b. Das. 32a unten: הדא הוא דאמד אבא ביומא דאתקנו בי מקדשא עבד קב״ה טירי פגי לדוד מלכא דבחד דאזדמן ליה ההוא חובה ואע״ג דמחל ליה קב״ה כד נפק מהאי עלמא לא שבקוהו מלאכי עילאי למעבר תרעי ירושלים דלעיל והוה יתיב אבראי וביומא דאתכני בי מקדשא קרא קב״ה למיכאל רברבא קדישא ומני ליה למד,וי הוא ושתיין קדישין עילאין אפטרופוסים דישראל איכון דאסחרו כורסי קדישא דיקריה ומני ליה למיכאל למיעל לדוד משיחא בתרעי ירושלים דלעילא. Das. 30b unten: אתה (הנשמה) עולה אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה מקום אשר מיכאל .השר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים ויקרא שם אברם בשם ה׳ הנשמה נותנת שבח והודאה בירושלים של מעלה שדהתה לאותה