Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 313

313 ויורשי המת מחויכים לשכור עגלה לששה אנשים האלה מכיסם, אכן כאם ערכו של המת או היורש הוא רק מאה והד אזי הם פטורים מלשכור, וישולם מקופת החבר׳: ובאם שיעלה הגורל על אחד ללוות לב״ע ולא יהי׳ פה יתן קנם ט׳ צ״ל החצי כדל ויוקח אחר מבני החבור' מהגורל תחתיו ובחצי קנם הנ״ל הוא.פטור ולא יטילו עוד לגורל זה, ובאם ערכו של המת או היורש היא רק מאה זהר שהוצאות העגלה מששה האנשים מוטל על קופת החבר׳ כדל, אפילו לא יהי׳ מכני החבורה עצמן דק שנים והד׳ הנותרים המה עניים שהעמידו בני החבור׳ במקומם והמה הולכים ברגליהם לב״ע אעפ״ב מחויבים החברה לשכור העגלה, אכן אם יהי׳ רק א׳ מבני החבר,. שהולך בעצמו לב״ע והחמשה הנותרים יהי׳ עניים שהעמידו כדל, אזי אינם מחויבים להרבה בהוצאות לשכור עגלה רק מום לרכוב עליו, ד) ואם נחי' ולא נמות, ימות חד מבני החבר' הוא או אשתו או בנם שהם בני י״ג שנים מחויבים בל בני החבור׳ לילך עמו וללוות לב״ע, ויורשים מחויבים לשלם העגלות לצורך בני החברות׳ יצ׳־ו, ושמש צריך לשאול מקודם ליורשים אם הם רוצים בזה, אשר כל בני החכורא ילכו על• נדע עם המת. רי׳ח אלול תצ״א עלה במוסכם ע׳־פ רוב דיעות מבני החבר׳(אם) יעדר(1) אשת חד מבני החברא אחר מיתת בעלה בעודה בימי ארמלתא יהי׳ לה החריד הנזכר וכן הבנים שלה שיהיו בני י״ג שנים עד הנישואין שלהם. fr) אכן אם אחד משאר בני הקהילה אשר לא מבני החברא המה רוצה וביקש שילך1 כל החבר׳ עם המת לב׳ע מחויבים כל בני החבר׳ לילך, ננד זה מחויב הוא לשכור מכיסו העגלות לצורכי בני החבר׳ ואם הוא בעל ערך מעשרת אלפים ולמעלה יתן לקופת החברא ה״י רביעית ר״ט, ובעל ערך מן שלשה אלפים עד עשרת אלפים יתן החצי דהיינו שני ר״ט ורביעית, ובעל ערך פחות מג׳ אלפים לא יחן כלל, חוץ שכירת העגלות מחויב ליתן כמו עושר הדל. - 0 בכל ערב ראש חדש יתן כל חד מהחברותא לקופא של החברא ח״י פשי׳. ן) בכל ער׳יח אלול מחויבים כל בני החברא לילך לב״ע ולבקש מחילה מאת הקב״ה והמתים בנוסח אשר תקן להם הרב המדינה מוהר״ר מענדל רוטשילט זצ״ל2 3, ומי שלא ילך יתן קנם ח״י דג®, והגבאים כפל, וכל ג׳ שנים ידרוש הרב על נדע דברי כבושים, והחבר׳ יתן(!) לאב״ד לדורן דרשה א׳ שפעצ״י הגר, נגד זה מחויב הרב לכתוב התקנות הישנות גם מה שיתחדשו ויוסיפו החברא קדישא על התקנות בפנקס החבר׳ ויחתום שמו תחת התקנות. ח) ובכל ר״ח אלול יעשו החברא סעודה ויתן כל חד וחד לצרכי הסעודה ששה פ״ץ, שהם סך ששה ר״ט, ונם יקחו מן הקלפי לצורך הסעודה עוד ששה ר״ט שהם סך הכל שנים עשר ר״ט מזה ואלין ז' ר״ט וחצי דהיינו 1 So in der Handschrift. 2 Kobak erwähnt in seinem Jeschurun v. J. 1868 S. 209 dieses Gebet. 3 Gute Groschen. Monatsschrift, 68. Jahrgang. 21