Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 306

306 chuma Bechukkotaj 5). Damit nun der Fluch der Unwissenheit sich nicht ׳verbreite, lehrten die T. Ch. die Jugend. Wie der Vater die Pflicht hat, seinen Sohn zu züchtigen, wenn er es verdient, ebenso hat der Lehrer die Pflicht, seinen Schüler zu züchtigen (Makot‘22) (Mechilta Mischpathn Nesilcin 4, Sifre 18)1. Die Worte des Propheten Jesaja (2114L): ,,Dem Durstigen bringt Wasser entgegen“ sind so aufzufassen, daß der T. Ch. den würdigen Schüler lehren soll (Taanit 7a)2. R. Elieser erkrankte einst, seine Schüler besuchten ihn, da sprach er zu ihnen: ,,Laßt eure Kinder sitzen zwischen den Knieen der Weisen“ (Berachot 28b)3. Für die Innigkeit des Verhältnisses zwischen Lehrer und Schüler :sind folgende Stellen bezeichnend: An einer Stelle sagt Jesaja (81R); ,,Siehe, ich und die Kinder, die mir der Ewige gab“. Es wird gefragt (Bereschit Rabba 423). Hatte er denn überhaupt Kinder, er hatte ja nur Schüler? Daraus sehen wir nun, daß ihm seine :Schüler so lieb waren wie eigene Kinder4. Und wir finden überall in der heiligen Schrift, daß die Schüler Kinder genannt werden, wie es steht (Deut 14^): ,,Kinder seid ihr des Ewigen, eures Gottes“, ferner (II Kön 22): ״Und sie (die Kinder der Propheten) gingen hinab“. Sie waren ja nicht die Kinder, sondern die Schüler der Propheten. Wir sehen also, daß die Schüler Kinder genannt werden. . Ebenso finden wir es bei Chiskijahu, König von Jehuda, der ganz Israel Thora gelehrt hat,, und sie alle daher seine Kinder nannte, wie es steht (II Chron 29u): ״Meine Söhne, seid nur nicht nachlässig“. Ebenso auch wie die Schüler Söhne, wird der Lehrer Vater genannt, wie es steht ^11 Kön 212): ,,Und Elischa sah es und schrie: Mein Vater, mein Vater[ Israels Wagen und seine Reiter! Aber er sah ihn (Eiijahu) nicht mehr“. Ferner steht (II Kön 1314): ״Und Elischa erkrankte an einer. Krankheit, woran er starb. Und Joasch, König von Israel, ging zu ihm hinab und weinte über seinem Angesicht und sprach: Mein Vater, mein Vater! Wagen Israels und seine Reiter!“5 (Sifre 34.) Die Schüler wurden schon sehr früh beobachtet. Einmal konnten die Gelehrten nicht ins Lehrhaus kommen6, da blieben die Schüler allein; sie spielten Schule, und gaben für die doppelten Buchstaben so manche geistreiche Erklärung; ihre geistige Entwickelung wurde aufmerksam beobachtet, und sie sind auch tatsächlich später ansehnliche Gelehrte geworden, unter ihnen war auch R. Elieser und R. Jehoschua (Jer. Megila 111י Krotoschiner Ausgabe 71 d. Zeile 36—42). Wenn ein Schüler bei einer Gerichtsverhandlung für den Angeklagten eintrai, so beachteten ihn die Mitglieder des Synhedriums und setzten ihn neben sich7 (Sanhedrin 54). So bemühten sich auch die T. Ch. nur mit der Ausbildung würdiger Schüler (Taanit 7a)8.־ Das Kapitel vom Thronwagen (Ezek 1) kann nur einem Weisen erklärt werden, der es von seihst versteht9. (Chagiga 2X.) R. Jehuda (b. Jecheskel) sagt im Namen P.abs : wer einen unwürdigen Schüler lehrt, kommt in die Hölle, R. Sira sagt ebenfalls im Namen Rabs: einen unwürdigen Schüler zu lehren, ist gleich dem Mercurius zu dienen (wörtlich: er wirft dem Mercurius einen Stein hin) (Chulin 133a)10 ,האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידיו(מצוה קא עביד) 1 .תלמידי חכמים י ״ - לקראת צמא התיו מים »* * אם תלמיד הגון הוא 2 .כשהלה ר׳ ן>יעזר נכנסו תלמידיו לבקרו י י אמר להם * ״ בניכם * י הושיבו בין ברכי תלמידי חכמים 3 הגה אנכי והילדים אשר נתן לי ה׳ * וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבים 4 .עליו כבניו׳ אתה מוצא בכל מקוים שהתלמידים קרוים בנים אתם לה׳ אלהיכם ואומר ויצאו בני הנביאים וכי בני 5 ־ הנביבאים היו והלא תלמידים היו אלא מכאן לתלמידים שהם קרוים בנים וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלימד כל התורה כולה לישראל וקראם בנים שנאמר בני עתה אל תשלו וכשם שהתלמידים קרוים בנים כך הרב קרוי אב שנאמר ו4ישע רואה ד וא מצינק אבי אבי רבב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ואומר ואלישע חלה את. .הליו אשר ימות בו וידר אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו׳ מעשה ביום סגריד וגו׳ וסיימו אותן חכמים ועמדו כולן בני אדם גדולים אמרון ר׳ לעזר ורבי יהושע 6 .הוון מינהון׳ , .אמר אחד מן התלמידים יש לי• ללמד עליו זכות מעלין אותו ומשיבין אותו בידיהם 7 .אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעיבותיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך 3 .אין דורשין במרכבה (אפילו) ביחיד אלא אם כן ודה חכם ומבין מדעתו 9 אמר רבי יהודה אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם♦.. אמר רב זירא אמר רב כל 10 ■ .השוגה לתלמיד שאינו'הגון כזורק אבן למרקולים.