Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 301

301 zu Jäbne zu versammeln pflegten, R. Jehuda, R. Jose, R. Nechemja und R. Elieser (Sohn des Jose ans Galiläa)1 (Berachot 63b). Unter den T. Ch. bestand eine innige Freundschaft: ,,Wie Eisen mit-Eisen gewetzt wird, so wird der Verstand eines T. Ch. durch den Verkehr mit seinem Freunde geschärft2'f (Bereschit RabbaLXIX2). R. Jehuda ha-Nasi hatte keinen Anstand genommen, einen seiner halachischen Satze zu ändern, als er hörte, daß der Satz nach der Tradition seines einstigen Schülers, R. Jose, anders zu lauten hat3 (Schabbat 51a). Trotzdem es heißt, man nenne einen T. Ch. einen Bösewicht, der vor seinem Lehrer nicht aufsteht, heißt es dennoch, es dürfe vor seinem Lehrer nicht auf stehn, wer mitten im Thorastudium ist4 (Kidduschin 33b). Ein älterer T. Ch. pflegte seine jüngeren Kollegen ,,mein Sohn" (בני) anzusprechen (Sifre 118). Das Verhältnis zwischen ihnen war durchaus freundschaftlich, und den Sabbat pflegten sie auch zusammen zu verbringen5 (Mechilta 1016): ״Wie ein kleines Stückchen Holz das große anzündet, ebenso entflammen die jüngeren T. Ch. den Geist der älteren." Daher sagte R. Chanina: ,,Viel habe ich gelernt von meinen Lehrern, mehr noch von meinen Freunden, mehr als von allen aber von meinen Schülern6 (Taanit 7a). In wirtschaftlich schweren Zeiten unterstützten sie sich auch materiell gegenseitig7 (Baba Batra 8a). R. Natan gibt ein Bild seiner eigenen Zeit, wenn er davon spricht, daß, als Josua in das Lehrhaus eintrat, Moses den Vortragenden (Dolmetscher) innehalten ließ, bis sein Schüler auf seinen Platz gegangen war und sich gesetzt hatte8 (Sifre 140). Wenn einer krank war, besuchten ihn die andern9 (Sifre 32). In gewisser Hinsicht setzten sie ihren Lehrer sogar vor ihren Vater10 (Baba Mezia IIn). Ein T. Ch. weiß einen jeden •zu' schätzen, und so heißt es: die Ehre deines Schülers sei dir so wichtig wie deine Ehre, die deines Mitschülers wie deine Achtung vor deinem Lehrer und diese, wie die Achtung vor Gott11 (P. Abot IV12). Der Schüler sei dem Lehrer so teuer wie das eigene Leben12 13 (Mechilta Beschallach Amalek 1). Hat ein Gelehrter etwas für unrein erklärt, so darf es sein Kollege nicht für rein erklären; hat er etwas verboten, darf es sein Kollege nicht erlauben15 (Berachot 63b): Der hat Anteil am Jenseits, der seinem 'Lehrer stets Freude bereitet hat14 (Schabat 153a). 1 נכנסו רבותינו לכרם ביבבה היו שם ר׳ יהודה ורבי יופי ור׳ נחמיה ור׳ אלעזר בנו של דבי יוסי הגלל לי. Das Wort כרם bedeutet da ,,Akademische Versammlung‘c, s. Taanijot Jer. IV, 1. 2 אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה כך איץ תלמיד חכם מתחדד אלא בחבירו. 3 אמר רב פפא בא* וראה כמה מחבבין זה את זה שאילו ר׳ יוסי היה כפוף ויושב לפני רבי דהא ל׳ ישמעאל בר' יוסי ממלא מקום אבותיו היה כפוף ויושב לפגי דבי וקאמר כבר הורה זקן. 4 בל תלמיד חכם שאין עומד מפני רבו נקרא רשע * י אין"תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה. 5 שבתו תלמידים ביבנה. 6 מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי הצמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר רבי הנעא .הרבה למדתי מרבותי ומחבירי י,•תר מרבדתי ומתלמידי יותר מכולן רבי פתח אוצרים בשני בצורת ד. 8 רבי נתן אומר כיון שהיה יהושע בכנס היה מעה משתיק את התורגמן עד שנכנס וישב במקומו. 9 היה רבי אליעזר חולה ונכנסו רבי טרפון ורבי יהושע ור״א בן עזריה ורבי עקיבא לבקרו. 10 .אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת וגד פודה את רבו ואחר כך פודה את'אביו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך במורא רבך ומורא רבך כמורא שמים ו! ג. 12 יהי תלמיד חביב לפני רבו כמותו. 13 חכם שטמא אין חברו רשאי לטהר אסר אין חברו רשאי להתיר. 14 איזהו בן עולם הבאי כל שרוח רבותיו בוהה הימנו.