Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 298

298 in ihm auf kommen, ein selbstloser Pfleger der Thora zu werden1. (Im Talmud ist dieser Gedanke öfters zu finden, z. B. Sanhedrin 105b.) Antigonos aus Socho pflegte zu sagen: seid nicht wie Diener, die ihrem Herrn dienen, um Lohn zu erhalten, sondern wie Diener, die ihrem Herrn nicht um des Lohnes ,Willen dienen, und seid gottesfürchiig2 (P. Abot 13). Der Talmud (Joma 72b) behauptet, daß die Einwohner der Gemeinde die Pflicht' haben, ihrem Talmid Chacham gewisse Dienste (Schabbat 114a) zu verrichten; bei dieser Gelegenheit wird gefragt, wie der Talmid Chacham beschaffen sein muß, dem gegenüber diese Pflichten bestehen sollen. Die Antwort lautet, er müsse seine eigenen Angelegenheiten vernachlässigen und sich mit himmlischen Dingen beschäftigen3. In Kohelet Rabba wird die Frage aufgeworfen (77): was charakterisiert den Talmid Chacham? Abahu sagt im Namen Jochänans: der Umstand, daß er seine eigenen Geschäfte wegen seines Lernens aufgibt4. — In Berachot 17a steht, für einen jeden, der sie (die Gebote der Religion) vollzieht, aber nicht um ihrer selbst willen, wäre es besser gewesen, nicht geschaffen worden zu sein5. Für diejenigen Schüler, die sich aus egoistischen Absichten mit der Thora beschäftigten, betete R. Safra zu Gott, er möge es bewirken, daß sie in Zukunft selbstlos lernen möchten6 (das.). — R. Meir sagte : Jeder, der sich mit der Thora um ihrer selbst willen beschäftigt, erwirbt sich viele Verdienste; und nicht nur dies, sondern die ganze Welt ist wert für ihn dazusein. Er heißt ein Freund, ein Geliebter; er liebt Gott, er liebt die Menschen; er erfreut Gott, er erfreut die Menschen; sie (die Thora) bekleidet ihn mit Demut und Gottesfurcht, sie bewirkt, daß er imstande ist, gerecht, fromm, rechtschaffen und zuverlässig zu sein; sie hält ihn fern von der Sünde und bringt ihn der Verdienstlichkeit nahe; man gewinnt von ihm Rat und wahres Wissen und Einsicht und Stärke, wie es geschrieben steht (Sprüche 814): ,,Mein ist Rat und wahres Wissen; ich bin Einsicht, mein ist Stärke“. Sie gibt ihm Königs würde, Herrschaft urfd Erforschung des Rechts, und ihm werden die Geheimnisse der Thora offenbart. So wird er wie ein Quell, der nicht versiegt und wie ein Strom, der immer stärker wird. Und er ist bescheiden und langmütig, und verzeiht die Kränkung, die man ihm zur gefügt. Und sie macht ihn groß und erhebt ihn über‘ alles Geschaffene7. Hier möchte ich durch die Aufnahme einiger zerstreuter Daten der Traditionsliteratur auf die schönen und humanen Eigenschaften der Talmide Chachamim hinweisen. Vollständigkeit ist nicht erstrebt8. Oben wurde schon darauf hingewiesen, daß in den 24 Büchern der heiligen Schrift der Ausdruck תלמיד nur einmal (Chron I, XXÖ), und. der Ausdruck תלמיד חכם überhaupt nicht vorkommt. In dem אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו של» לשמה שמתוך של» לשמה ג בא לשמה. 2 אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרם אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מבת לקבל פרם ויהי מורא שמים עליכם. 3 איוהר תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו י * ♦ * זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמיט. Das Wort יזהר« wird oft so übersetzt: ,,was charakterisiert (jemand)“, z. B.: Sota 22a: (Wer ist ein Am ha-Arez?) Was charakterisiert den Am ha־Arez? איזהו ׳עם הארץ‘. 4 מבטל עסקיו מפני משנתו. 5 .וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון שיהו עוסקין לשמה ». 7 רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זונה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו נקרא רע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות משמח את המקום משמח את הבריות ומלבשתן ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד.ישר ונאמן ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנו עצה ותושיה ביבה יגבורה שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק והולך והוה צנוע וארך רוה ומוחל עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על. כל המעשים '.. 8 S. Michael Guttmann: ,,Hebräisches Sachregister zu Wilhelm Bachers sechsbändigem Agadawerke“ (unter: תלמוד תורה und י(בית המדרש, תלמידי חכמים ferner Marmorstein אוצר ישראל x, S. 268—269, ferner שרגא פייבש פרענקעל :ציון לדרש (Przemysl 1877) unter: לימוד, רבנות, תורה und die anderen Sammlungen. \