Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 297

297 י' ■ ־ Hillel sagte: ,,wer die Krone des Wissens zu eigennützigen Zwecken gebraucht, der geht zugrunde“. Darin ist deutlich ausgedrückt, daß ein Mensch, der von der Thora materiellen Nutzen zieht, den eigentlichen Wert seines Lebens vernichtet1. (P. Abot 45.) R. Tarfon wurde einst von einem jähzornigen Manne ergriffen und war schon nähe daran, in den Strom geworfen zu werden. In seiner bedrängten Lage sagte er dem Betreffenden seinen Namen, worauf ' er ihn freüieß. Da nun der fromme Gelehrte seine Rettung-ausschließlich seinem Ruhm zu verdanken hatte, kränkte ihn der Fall sein ganzes• Leben hindurch und sprach: ,,Wehe mir, daß ich die Krone der Thora zu einem eigennützigen Zweck gebraucht hatte!“2 {Nedarim 62a). Es galt aber nicht nur der Versuch, materielle Vorteile־ aus der Thora zu ziehen als Unrecht, sondern sogar die Absicht, durch das Lernen eine ethische Anerkennung zu erlangen; man soll eben nur aus Liebe zu Gott und den Wissenschaften lernen. Diese Idee ist in! Talmud so ausgedrückt (Nedarim 62a): es sage niemand: ,,Ich lerne, um ,,Gelehrter“ oder ,,Rabbi“ genannt zu werden und in der Schule den Vorsitz zu erhalten“. Sondern man soll nur aus Liebe zur Thora lernen. Die Anerkennung kommt schließlich von selbst3. — Die Wissenschaft soll aus idealen Gründen gepflegt werden, daher pflegte auch Raba zu sagen: ,,Endziel der Wissenschaft sei Buße und Wohltaten“4 (Berachot 17a); das Wissen sei also das Mittel zur Bildung und Befestigung des Charakters. Ein Talmid Chacham bewahre zu jeder Zeit seinen Charakter edel, eisenfest und unerschütterlich. R. Achi sagt, ein Talmid Chacham, der sich nicht so fest wie Eisen bewährt, sei kein echter Talmid Chacham, da es in der Schrift steht (Jeremias 2329): ,,wie der Hammer, der den Felsen zertrümmert“. R. Abba sprach zu R. Aschi: ,,Du beweisest diese Behauptung aus dem eben genannten Verse, ich aus folgendem (Moses 58, 9): Ein Land, dessen Steine Eisen. Wenden wir nun ein ,,Al tikri“ an, so lautet die Stelle: ,,Ein Land, dessen Baumeister (Talmide Chachamim) aus Eisen sind (im Text lautet die Fortsetzung: ,,und aus dessen Bergen du Erz baust“) (Taanit 4a). ־ Rabina sagte, er müsse sich trotzdem sanft benehmen, da es in der Schrift heißt (Kohelet 11105): ,,Entferne den Zorn von deinem Herzen“ (Das.). Der schönste Charakterzug des Talmid Ghacham ist Selbstlosigkeit. Auch das Lernen selbst ziert ihn dann am meisten, wenn er von Selbstsucht vollkommen frei ist. Die Beschäftigung mit den Wissenschaften hielt man jedoch unter allen Umständen, für wünschenswert. Sollte auch einer ursprünglich nicht durch den Einfluß der edelsten Motive sich mit der Thora beschäftigen, so wird schließlich infolge der Arbeit doch der Wunsch 1 רבי צדוק אומר אל תעשם (העשה) \עטרה להתגדל בהם (בה) ולא קרדום לחפור בהם (בה) וכך דיה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף הוא למדת כל הבהבה מדברי תורה בוטל חייו מן העולם. 2 רבי טרפון אשכחיה ההוא ג־ברא בזמן שהוקפל המקצועות דקאכיל אחתיה בשוקא ושקליה ואמטיה למשדלה בבהרא אמד לו אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר רבי אבוזו משום רבי חבגיה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שגשחמשתי בכתרה של תורה. 3 שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנה שאהיה זקן ואשב בישיבה אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא. 4 מרגלא בפומא דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים. 5 :ואמר רבי אשי כל תלמיד חכם שאינו'קשה כברזל.»ינו תלמיד חכם שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע א׳ ל׳!ר׳ אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אבן מהכא מתניגן לה דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה .אלא בוניה אמר רביגא אפ״ה מיבעי ליה לאיביש, למילף נפשיה בני חותא שנאמד והסר כעס מלבך ״Monatsschrift, 68. Jahrgang. 20